ההטבה כוללת את הקלות המס בשלב ההפרשה, הפטור על התשואה והפטור החלקי ממס בשלב קבלת הקצבה. ההטבה השנייה בגודלה (13.7 מיליארד שקל) מקורה בנקודות זיכוי להורים בגין ילדים. ההטבה התרחבה משנת 2012 וערכה במונחי תוצר הוכפל פי חמישה מ-2011 עד 2024.
ההטבה השלישית בגודלה (7.6 מיליארד שקל) מועברת לחוסכים בקרנות השתלמות עבור הפרשת המעביד לעובד (7.5% מהשכר), פטור מהרווחים בקרן ופטור ממס בעת משיכת הצבירה אחרי שש שנות חיסכון.
נושא שינוי סדרי העדיפויות בהטבות המס בתקציב 2026 וחוק ההסדרים כמעט ולא טופל, למעט תוכניתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לריווח מדרגות המס לבעלי שכר של 16 אלף שקל ומעלה - אלא שגם הטבה זו לא תיושם אם יתברר שאין לה מקור תקציבי. הטבות המס לקרנות ההשתלמות אינן מטופלות, אף שהן רגרסיביות והנהנים מגיעים מהעשירונים העליונים על חשבון העשירונים התחתונים, שאינם מגיעים לסף המס.
כל המאמצים לטפל בסוגיה זו עד היום עלו בתוהו בשל התנגדות ההסתדרות. יש גם לתהות מדוע קרנות הפנסיה זוכות להטבות מס בסך 25.1 מיליארד שקל, כשעיקר המוטבים בהן הם העשירונים העליונים. סוגיה זו טופלה חלקית בשנים האחרונות, והיקף הפטור בקרנות הוגבל לפעמיים השכר הממוצע במשק.
הטבות המס בישראל אינן חריגות בהשוואה בינלאומית. עם זאת, באגף הכלכלן הראשי מדגישים כי קיימות הצדקות לצמצומן של הטבות במקרים שבהם ההטבה אינה יעילה בהשגת תכליתה. הדרך המועדפת היא הפחתת מס רוחבית או תמיכה תקציבית ממוקדת.
באוצר מומלץ לאמץ את המלצות ה-OECD לבטל את הפטורים ממע"מ בענפים שונים, כמו הפטור ממע"מ בתיירות הנכנסת, שנמצא לא יעיל, או הטבת המס ליישובים מרוחקים, שנמצאה לא יעילה לצורך משיכת האוכלוסייה להתגורר שם.
גם הפטור ממע"מ על פירות וירקות, שגורם לאובדן הכנסות של 4.7 מיליארד שקל לשנה, אינו מגיע לכיסו של הצרכן, אלא נבלע על ידי רשתות המזון. שר האוצר הלך בדרך הקלה וניסה לקדם את הפטור ממע"מ על תיירות נכנסת - אולם נכשל.
התרעות פיקוד העורף