"כשאני אומר שהמדינה צריכה להתנהג כמו חברה, אני לא מתכוון למדינה שמונעת מרווח", מדגיש תשובה. "הכוונה היא לניהול ביצועי מודרני, כזה שמודד את עצמו לפי תוצאות ולא לפי כוונות או היקף תקציב. ממשלה שמתנהלת כך מגדירה יעדים ברורים, מציבה מדדי הצלחה, מודדת תפוקות, עובדת לפי לוחות זמנים ומשפרת ביצועים באופן שיטתי, בדיוק כפי שעושים ארגונים גדולים".
לדבריו, ההבדל ניכר באופן שבו נבחנת מדיניות בפועל. "במקום לשאול כמה כסף הוקצה לתשתיות, צריך לשאול תוך כמה זמן הפרויקט הסתיים, האם הוא עמד בתקציב ומה התרומה שלו לפריון ולתחבורה. במקום להצהיר שעברנו לדיגיטל, צריך למדוד כמה שירותים ניתנים באמת מקצה לקצה בלי טפסים ומהם זמני ההמתנה".
תשובה מציין כי יישום הגישה הזו מחייב שימוש בכלים ניהוליים ברורים. "מדדי KPI כמו זמן רישוי או החזר מס, התחייבויות SLA לשירות בתוך פרקי זמן קבועים, למשל היתר בנייה תוך 30 יום, וגם בחינה של ROI ציבורי, כלומר האם השקעה ממשלתית מייצרת תוצאה כלכלית אמיתית בפריון, בתעסוקה או ביצוא. התוצאה הישירה היא קיצור זמני טיפול, האצת פרויקטים והוזלת עלויות, ובמקביל יצירת מסגרת שמאפשרת להטמיע חדשנות, כולל בינה מלאכותית, כמנוע צמיחה ולא כסיסמה".
עם זאת, הוא מזהיר מפני יישום חד ממדי. "החיסרון המרכזי הוא מדידה כלכלית בלבד. למדינה יש גם יעדים ציבוריים שאינם נמדדים רק בכסף, כמו חוסן חברתי, תרבות, תמיכה באוכלוסיות חלשות או שוויון הזדמנויות, אלו תחומים שלעיתים קרובות מדיניות נדרשת בהם למרות שהיא אינה בהכרח כלכלית".
"חיסרון נוסף הוא ניהול לפי מדד אחד, למשל קיצור זמן טיפול בבקשה שיכול להוביל לסגירת בקשות טכנית בלי לפתור אותן, צריך לוודא שלא מתקדמים ביעד על חשבון איכות, או משקיעים רק במה שנמדד", אומר תשובה.
בנקודה הזו מבקש תשובה לחדד את סדרי הגודל. כיום התוצר המקומי של ישראל עומד על כ-2 טריליון שקל בשנה, שהם כשני שליש מהטריליון דולר המדובר פלוס מינוס - כלומר יש צורך בגידול מצטבר של כ-50 אחוז כדי להגיע ליעד (תלוי כמובן בשער הדולר בעוד עשור. א.פ.). "אם מדברים על טריליון דולר רק בעוד עשור, זה פחות או יותר תואם פחות או יותר את מסלול הצמיחה הנוכחי של המשק, סביב 6.5 אחוז צמיחה נומינלית בשנה".
"אבל" מפתיע תשובה, "אם נאמץ את תודעת המדינה שפועלת כחברה, אני מאמין שניתן יהיה לחתוך את הזמן בחצי ולהגיע לטריליון כבר עד סוף 2031 - קצב צמיחה של כ-8.4% בשנה, שהם תוספת של כ-30% לקצב הקיים. אבל כדי להגיע לשם נדרשת הפעלה מתואמת של כמה מנועי צמיחה במקביל".
לדבריו, שוק ההון הוא חוליה קריטית. "ההייטק כבר היום מנוע מרכזי, אבל כדי שימשיך להוביל צמיחה צריך שוק חוב נזיל לחברות טכנולוגיה, מסחר משני במניות עובדים וכלי גידור שיאפשרו כניסה של משקיעים מוסדיים וזרים. צעדים כאלה מורידים את עלות ההון ומחזקים את הקשר בין הצמיחה הטכנולוגית למשק המקומי".
בסיכום אומר תשובה כי היעד השאפתני אינו מנותק מהמציאות, אך הוא דורש שינוי עומק. "השילוב של ניהול מדינתי מבוסס ביצועים עם הפעלה מתואמת של מנועי הצמיחה הוא הדרך להפוך את טריליון הדולר עד 2031 מיעד תיאורטי ליעד מעשי".
התרעות פיקוד העורף