1. הגאות והשפל
הרעשים הללו אינם בריאים לבורסות בלשון המעטה, ואצלנו התוצאה הייתה ירידות שערים. וזה עוד לא הכל. מדינה המעוניינת להצטרף למועדון החברים של מועצת השלום בעזה תחויב בדמי מנוי של מיליארד דולר כדי לסייע בשיקום הרצועה. על נשיא צרפת איים טראמפ במכסים של 200% על בקבוקי היין והשמפניה אם לא יקנה כרטיס השתתפות במועצת השלום בעזה. הכל היה טוב ויפה לו ישראל הייתה רק סטטיסטית בבזאר הטורקי הזה. אז היינו קונים פחית בירה ופופקורן, מניחים רגל על רגל ומשקיפים על האירוע בהנאה לא מוסתרת.
אבל השבוע האחרון הוכיח שההצגה היא גם על חשבוננו, ושהנשיא האמריקאי יודע לגבות גם מאיתנו תעריפי שוק אפור. טראמפ מתייחס לנתניהו כאל עוד קליינט. למילות החנופה המביכות שהרעיף עליו יש תג מחיר, וכך גם לקבלת הפנים שאליה הוזמן לחגיגות סוף השנה. התעריפון קובע שאין ארוחות חינם. לכל מחווה, הסכמה לוויתור או הצטרפות לתקיפה באיראן יש מחיר, ונתניהו אינו חריג.
2. כושר זה עושר
סליחה מראש ממי שלא הזכרתי. כל המנהלות עובדות קשה מאוד, וחלקן, כמו אתי אלישקוב או קרן כהן חזון, גם סיכנו את כספן האישי. רכישת 7.5% מהון חברה אינה עסקה טריוויאלית עבור שכירה במשרה ניהולית, שיכולת המינוף של תנאי העסקתה מוגבלת. שתוי הגיעה למסקנה שתקרת השכר שלה מוגבלת ואין לה כוח לריב עם המשקיעים המוסדיים, ולכן החליטה למנף את יכולותיה הניהוליות באמצעות קניית מניות. העובדה שהיא מסכנת את כספה האישי גורמת לאמונה בשוק שמניות הולמס פלייס ימשיכו לספק בשנה הקרובה תשואה עודפת על פני מדדי המניות המובילים.
לצד המחמאות, יש לצרף הערת אזהרה כי יכולות הצמיחה של הולמס פלייס בישראל מוגבלות, אלא אם החברה תרחיב את פעילותה בחו"ל. כמה עוד סניפים ניתן לפתוח בישראל, 20־25? עד מתי הצעירים יפתחו את מסת השריר, ומה מספר כוהנות הפילאטיס שעדיין ניתן לגייס? מניות הולמס פלייס מפוזרות בין מספר גופי השקעות, ובהם מור, מיטב, מגדל ומוטי בן־משה. אין בעל שליטה פרטי. לא אתפלא אם בית ההשקעות מור יחזור ויגדיל לאורך השנה את אחזקותיו במניה.
אני מכיר מנהלים בחברות ללא גרעין שליטה שמפעילים לחצים לשדרוג תנאי העסקתם באמצעות שכר או בונוסים, ואין מדובר בחברות הייטק - שם המנהלים ראויים לכל תגמול. כך היה למשל עם מנהלים שכירים בחברת התקשורת בזק, עם רביב צולר בטופ גאם וכמנכ"ל כימיקלים לישראל לשעבר, ודוד פתאל, המעוניין כעת לשדרג את שכר ילדיו.
3. מזון פיננסי
BBB הוקמה בסגנון דיינר אמריקאי, וצמחה בשנים האחרונות באופן מרשים באמצעות מיתוג חזק, מודל זכיינות וניהול מרכזי. הקבוצה שומרת על יתרון יחסי בשוק בזכות גודל, מקצועיות, ניסיון ויכולת התאמה לשינויים. BBB מונה כיום 105 סניפים ומסעדות, עם חמישה מותגי מזון. הזכיינים מחויבים לנוכחות פיזית בסניפים לפחות בשנה הראשונה.
"גם הטרנד האסייתי התחיל להיות רווי מאוד, ולכן החלטתי ללכת לכיוון המקסיקני. התאמנו את הכל לחך הישראלי, והחלטנו שזה יהיה היותר נכון. האסייתי הוא מוצר מעולה, אבל גם המקסיקני מלא רטבים, והוא כולל פיקנטיות. אנחנו בודקים היטב את המיקום של כל חנות חדשה שאנחנו פותחים ואת טיב הזכיין. לא כל מי שיש לו חצי מיליון שקל בכיס יעבור את הסינון הראשוני. הישראלי הממוצע מחפש ריגושים, ואנחנו מחברים את זה לגודל שלנו. אנחנו כל הזמן מחפשים טרנדים, וכבר פסלנו כמה שהיו על הפרק. ענף המסעדנות מורכב ומצריך חשיבה שוטפת. אנחנו מגיעים לא רק עם אוכל אלא עם חוויה, אפילו אם מדובר במשלוח. תמיד יהיה אלמנט הפתעה".
"אנחנו מתאימים את הפעילות. מאז הקורונה הפכנו את המסעדות של רשת מוזס למוזס־שופ, שבהן הזכיין משקיע 15% בהוצאות הקבועות לעומת המקובל אצל מסעדן גדול. שיפרנו משמעותית את חוויית השהייה הפיזית במקום והוספנו מוזיקה. הוצאות התפעול ירדו בזכות חיסכון במלצרים ובתכנון נכון יותר של ההשקעה בנדל"ן. במוזס יש כבר 18 סניפים הפועלים במתכונת זאת, והמטרה היא להנגיש את הסניפים בצורה הרבה יותר נוחה ולהתאים את המוצר לטעמים של הצרכן ולטכנולוגיה".
"עד היום פתחנו הרבה מסעדות, ואנחנו לא מאמינים בקניונים אלא בטראפיק שמחוץ להם. אנחנו נמצאים במקומות שבצהריים יש בהם הרבה עובדים מזדמנים, הנחשפים לבתי האוכל שלנו. הקניון פחות מתאים לקונספט הזה. אנחנו מאמינים שאנשים יגיעו החל מ־2027 רק למרכזים מסחריים, כי אנשים מחפשים הרבה נוחות, חניה וגם משלוחים. היום פחות באים. 45% מהמכירות שלנו נעשות דרך הזמנות, וזה קשה מאוד מבחינה עסקית, כי נשארנו רק עם הנדל"ן. בירושלים לא פעלנו עד היום, כי השוק היה רווי במוצרי בשר ומזון מהיר, אבל נגיע גם לשם".
"ממש לא. לא כל שף מצליח הוא גם איש עסקים מוצלח. בעלות על מסעדה דורשת הרבה מעבר לכישורי בישול, ומדובר ביכולות ניהול, תפעול משאבי אנוש ואחידות ברשת. שפים מצליחים חייבים להכניס שותף שיודע גם לנהל. אני ממליצה שכל צד יהיה ממוקד במה שהוא עושה טוב, ולא לערבב. שף טוב שיגיע אליי יצליח בבוא היום להפוך אצלי לרשת. במקביל, חייבים את עניין השיווק והפרסום. אם אתה לא במדיה, אתה לא קיים. שף טוב יותר יצליח אם הוא מוצא את הטעמים המתאימים לחך הישראלי. הצרכן הישראלי הוא אנין טעם, מטייל בעולם וחשוף כל הזמן לטרנדים החדשים".
התרעות פיקוד העורף