גם בישראל יש מי שכבר מזהים אפשרות לבנות פעילות כלכלית רחבה יותר סביב הקשר המתהווה. ליאור יסיאס, מנכ"ל AMORE Capital, אומר כי ההכרה בסומלילנד והתחלת שיתופי הפעולה הכלכליים בין המדינות מציבים הזדמנות לבניית אקוסיסטם עסקי ישראלי במדינה, שעשוי להתפתח גם למדינות נוספות באפריקה.
יסיאס מצביע על מיקומה של סומלילנד על נתיב הים האדום ועל התפתחות נמל ברברה, ואומר כי אלה מייצרים פוטנציאל לכניסה לפרויקטים של פיתוח תשתיות, חקלאות, טלקומוניקציה ואספקת שירותים לוגיסטיים, לצד גישה לשווקים אזוריים ובראשם אתיופיה, דרך הסכמי מסחר ביבשת.
"כבר היום פועלות לא מעט חברות ישראליות באתיופיה וביבשת אפריקה. יבשת זו מייצגת יעד השקעה עולמי עם צמיחה כלכלית גבוהה ומנועי שינוי ארוכי טווח. האוכלוסייה האפריקאית מונה כ-1.4 מיליארד איש (כ-20% מאוכלוסיית העולם), וכ-60% מהם מתחת לגיל 25, מה שמייצר שוק רחב לצריכה, חדשנות והשקעות טכנולוגיות".
יסיאס מוסיף כי קרן המטבע הבינלאומית צופה שכלכלת היבשת תעבור את רף ה-3 טריליון דולר כבר בשנת 2026, בעוד הסכם הסחר החופשי האפריקאי (AfCFTA) מחבר עשרות מדינות לשוק משותף עם אפשרויות יצוא ותעשייה מרחיקות לכת. "מגמות אלו לצד פרויקטים בתחום סחר, אנרגיה מתחדשת, תשתיות דיגיטליות וחקלאות חכמה מצביעות על פוטנציאל השקעה גבוה בארגונים עסקיים ישראליים ובינלאומיים שבוחרים לפעול מוקדם בשווקים שעדיין אינם רוויים".
ההמהלך מול סומלילנד אמנם עדיין נמצא בשלב מוקדם, אבל השיח סביבו כבר מחדד את נקודת המפגש בין מדיניות חוץ להזדמנויות עסקיות. השאלה המרכזית היא אם ההבטחות לפטור ממס, להקלות ולפתיחת דלתות יהפכו למסלול מעשי לחברות ישראליות או יישארו בעיקר הצהרות שנועדו לסמן כיוון.
התרעות פיקוד העורף