השר כהן, שהופיע אתמול בפורום המנכ"לים של המכון לאנרגיה, הוסיף: "במשק האנרגיה מתוכננות בשנתיים הקרובות השקעות בסך 46 מיליארד שקל בתשתיות חשמל, גז ומים. בתחום ההתפלה, הונחה שלשום אבן פינה למתקן התפלה רביעי באשדוד, שיהיה גדול משלושת המתקנים הקודמים גם יחד".
לדבריו, "תקציב 2026 צפוי להיות מאושר היום בקריאה ראשונה בכנסת. מחוק ההסדרים הנלווה לתקציב תוצא הכוונה להטיל דמי תשתית במשק האנרגיה. אין הצדקה מקצועית למס תשתית, שכן החברות מקימות את המתקנים על חשבונן והמדינה כבר מקבלת תשלומים על הקרקע שהיא מוכרת. סוכם כי כל החלטה עתידית בנושא תחייב את הסכמת משרד האנרגיה".
עוד הדגיש השר כי עסקת יצוא הגז הגדולה ביותר של ישראל למצרים תכניס כ-50 מיליארד שקל ממיסים ותיצור מקומות עבודה. מעבר לכך, לדבריו, קיימת חשיבות גיאופוליטית בשימור היציבות האזורית והקשר עם מצרים וירדן. הוא הסביר שמשרדו פועל לאזן בין השגת מחיר גבוה בעסקאות הייצוא לבין הבטחת מחיר חשמל אטרקטיבי לאזרחים. כהן גילה שיש כוונה לפרסם מכרזים נוספים לחיפושי גז ונפט במהלך הרבעון הראשון של 2026.
על עמידות משק האנרגיה בשעת חירום לנוכח המתיחות עם איראן, הוסיף כהן: "משק האנרגיה, שכולל את חברת החשמל, בז"ן, OPC וחברות פרטיות נוספות, עמד בביקוש שיא של יותר מ-17 ג'יגה-וואט בחודש אוגוסט. למרות המלחמה ותנאי מזג האוויר הקיצוניים, לא נרשמו שיבושי אספקה".
בנוסף, הוא ציין כי פינוי בתי הזיקוק מחיפה לדרום מתקדם: "לבקשת התושבים, חיפה תשתחרר מתעשיות כבדות, והנגב המזרחי יזכה לתנופה כלכלית ולאלפי מקומות עבודה חדשים. משרד האנרגיה יבטיח יכולת ייצור מקומית לצד יבוא".
התרעות פיקוד העורף