נגיד בנק ישראל חושף: זו הסיבה לביצועים הגבוהים של הבורסה הישראלית

הנגיד הדגיש כי ישראל נכנסה למלחמה כשהמשק במצב טוב, עם תוצר מעל המגמה במדינות המובילות, שוק עבודה הדוק ויחס חוב-תוצר בירידה. לדבריו, למרות שמדובר באירוע ביטחוני חריג בהיקפו, כבר ברבעון שלאחר מכן נרשמה התאוששות. הוא ציין כי פער התוצר עומד על כ-3.5 אחוזים ביחס לתחזיות המוקדמות, אך התחזית לשנה הקרובה היא לצמיחה של 5.2 אחוזים, ולאחר מכן 4.3 אחוזים.

בהתייחסות לשוק העבודה אמר הנגיד כי בתחילת המלחמה נרשמה ירידה חדה בפעילות, בין היתר בשל מחסור בעובדים, היקף נרחב של גיוסי מילואים והיעדר עובדים שאינם ישראלים. מאז, לדבריו, נרשמה התאוששות, שיעורי האבטלה נמוכים, ויש ירידה בהיקף המילואים ביחס לשיא, אם כי רמתם עדיין גבוהה לעומת התקופה שקדמה למלחמה.

בהקשר הפיסקלי העריך הנגיד את עלות המלחמה בכ-350 מיליארד שקלים בשנים 2023–2026, המהווים כ-13 אחוזי תוצר. הוא התריע כי בשנת 2026 קיים אתגר תקציבי משמעותי וקרא לאחריות פיסקלית. לדבריו, יחס החוב-תוצר עומד כיום על כ-68.6 אחוזים, ובשנה שבה המשק צפוי לצמיחה גבוהה ניתן היה לפעול יותר להורדתו. עם זאת, הדגיש כי יש חשיבות גדולה לאישור תקציב המדינה, וכי תקציב המשכי לא יאפשר מימוש מלא של ההוצאות הביטחוניות הנדרשות.

לעניין הצעה למסות רווחי יתר של הבנקים אמר הנגיד כי מס סקטוריאלי על רווחים אינו נכון, וכי יש לבחון צעדים רוחביים. לדבריו, אם יוחלט על מס בעקבות המלחמה, עליו להיות זמני מאוד ולא לפרק זמן ממושך.

בתחום הדיור אמר הנגיד כי בראייה ארוכת טווח לא נרשמה עלייה מהותית בפיגורים בהחזרי משכנתאות, וכי ביטולים הם בשוליים. לדבריו, קיימת הטרוגניות בין אזורים, השוק מבצע התאמות, ולא נראים קשיים רוחביים ביכולת הקבלנים לעמוד בהתחייבויותיהם.

בנושא ההייטק אמר ירון כי מדובר בקטר של המשק, האחראי ליותר מ-50 אחוז מהיצוא ולכשליש מההכנסות. לדבריו, קצב הגיוסים חזר לרמות הדומות לאלה של שנת 2019, לאחר ירידה חדה בתחילת המלחמה. הוא הדגיש את הצורך בהמשך השקעה במו"פ ואת החשיבות של שילוב רחב יותר של אוכלוסיות נוספות בשוק העבודה, בדגש על חינוך ולימודי ליבה.

בדיון עלו גם שאלות בנוגע להשקעת יתרות המט"ח בזהב. הנגיד השיב כי ניהול היתרות כפוף למטרות הקבועות בחוק, וכי הבנק בוחן כל העת כלים שונים, כולל נכסים אלטרנטיביים, אך פועל בזהירות ובהתאם לשיקולי יציבות ונזילות.

בסיום הדיון הוצגה הצעת תקציב בנק ישראל לשנת 2026, העומדת על כ-1.33 מיליארד שקלים. על פי ניתוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מדובר בגידול של 2.5 אחוזים לעומת התקציב הקודם וגידול של כ-24 אחוזים מאז 2022. מהנתונים עולה כי הון הבנק מצוי בגירעון, ולכן, בהתאם לחוק, הבנק אינו מעביר את רווחיו השנתיים לאוצר המדינה.