הדיון הציבורי התמקד עד כה בזהות בעלי השליטה האפשריים, אך חנוך מדגיש כי הסוגיות המהותיות נמצאות במקום אחר. "בלי הקלות בדרישות ההון והנזילות, ובלי אפשרות לפעול במודל ממוקד יותר, קשה מאוד לבנק חדש לקום, ובוודאי להתחרות במערכת קיימת וחזקה", הוא אומר. לדבריו, לא מדובר ב"חצי בנק", אלא במוסד שיפעל תחת פיקוח מלא, אך עם חופש עסקי רחב יותר.
בבנק ישראל בוחנים גם אפשרות להרחיב את סל הפעילויות המותרות לבנקים כאלה, כולל כניסה לתחומים שבהם בנקים כיום מוגבלים, כמו שיווק מוצרי ביטוח בהיקף רחב יותר. מהלך כזה עשוי לשפר את הכדאיות הכלכלית של הבנקים החדשים ולחזק את יכולתם למשוך לקוחות.
מבחינת הציבור, הפוטנציאל של בנק רזה מתמקד בעיקר בעמלות, אשראי צרכני ושירותים לעסקים קטנים. היתרון המרכזי של בנק, לעומת גופי אשראי חוץ בנקאיים, הוא היכולת לגייס פיקדונות מהציבור ולהעמיד אשראי במקביל, אך זהו גם האתגר המרכזי. "השאלה היא האם לקוחות יסכימו להפקיד כסף בבנקים החדשים, והאם הם יקבלו ריבית ותנאים שיצדיקו מעבר מבנקים ותיקים", מדגיש חנוך.
ברקע, עולים גם שמות של תאגידים ריאליים שעשויים לגלות עניין בכניסה לתחום. לפי חנוך, דוח הצוות שעסק בהקמת בנקים קטנים אינו שולל מתן היתרי שליטה גם לגופים כאלה, כל עוד הם אינם מוגדרים כגוף פיננסי משמעותי, כלומר שהיקף נכסיהם אינו חוצה כ־46 מיליארד שקל. "כבר היום רשתות שיווק עוסקות בפעילות פיננסית דרך שיתופי פעולה, ורישיון בנקאי יכול לאפשר להן להציע מוצרים פיננסיים באופן עצמאי", הוא אומר.
"הכול בסוף חוזר לאמון הציבור", מסכם חנוך. "אם לקוחות יהיו מוכנים להעביר פיקדונות ולנהל פעילות בבנקים החדשים. אם זה יקרה, מדובר באחת ההזדמנויות הבודדות בשנים האחרונות לטלטל את המערכת הבנקאית כולה, ולכפות גם על הבנקים הגדולים לשפר תנאים כדי לא לאבד לקוחות".
התרעות פיקוד העורף