הבעיה האמיתית בשער הדולר, הוא מסביר, נמצאת בצד היצרני של המשק. "ישראל מתמודדת בשוק עולמי תחרותי, והמחירים שלנו נמדדים בדולרים", הוא מסביר. "אנחנו מוכרים בדולר, אבל משלמים הוצאות בשקלים. כשהדולר נחלש, אנחנו מקבלים פחות שקלים על אותו מוצר, למרות שהמחיר בדולר לא השתנה".
תומר מזכיר כי בתוך כשנה ירד הדולר משער של כ-3.8 שקלים לכ-3.1 שקלים. "זה מהלך של יותר מ-20 אחוזים. אם אתה יצואן שמרוויח 10 או 12 אחוזים, ירידה כזו פשוט שותה לך את כל הרווח, ואתה יכול למצוא את עצמך במחיר הפסדי".
"חלק מהיצואנים מגדרים את הדולר, אבל הגידור הוא לשלושה חודשים, גג חצי שנה", אומר תומר. "מתישהו אתה צריך להתמודד עם השער האמיתי".
במקביל, הוא מדגיש, ההוצאות המקומיות רק עולות. "ההוצאות השקליות של כולנו מאמירות. השכר עולה, המיסים העקיפים שהממשלה מטילה עולים, הארנונה עולה. ההכנסות בדולר נשחקות, וההוצאות בשקלים גדלות, וזה מביא לא מעט יצרנים למצב גבולי".
לדבריו, הפגיעה אינה נעצרת בתעשייה המסורתית. "יש לא מעט מרכזי פיתוח של חברות הייטק בינלאומיות שמעסיקים כאן מאות ואלפי מהנדסים", הוא אומר. "השכר משולם בשקלים, אבל המטה בחו"ל מסתכל על העלות בדולרים".
התוצאה, לדבריו, היא קפיצה חדה ולא צפויה בהוצאות. "אני לא אגיד שמות, אבל בכל חברות הטכנולוגיה הגדולות עכשיו יושבים במטה, עוברים על הדוחות, ופתאום רואים שסעיף השכר והשכירות בישראל קפץ בעשרות אחוזים – התחזקות השקל לבדה מגלמת התייקרות של כ-22–23 אחוזים במונחי דולר, ובהינתן שגם השכר בשקלים עלה בשנים האחרונות, אפשר בקלות להגיע לעלייה כוללת של כ-25 אחוזים בעלויות המקומיות".
לדבריו, זה הופך את ישראל ליקרה במיוחד. "כבר היום, כשהדולר היה סביב שלוש ושלוש, ישראל נחשבה יקרה. אם הדולר יתקרב לשלוש, היא תהיה עוד יותר יקרה".
במצב כזה, הוא מזהיר, ההחלטות מתקבלות מהר. "בסוף חברות בינלאומיות אומרות לעצמן, רגע, יש לנו מהנדסים זולים יותר אפילו בארצות הברית", הוא אומר. "ואם יש כאן כמה עילויים, אולי נעשה להם רילוקיישן. גם העלות של ההעברה תהיה לנו זולה יותר מהמשך התשלום כאן".
הוא מזהיר כי התהליך הזה אינו ייחודי להייטק. "גם חברה יצרנית שהיא בת של קבוצה בינלאומית, עם מפעלים בארבע, חמש או שש מדינות, תראה שהמפעל בישראל הופך לפחות יעיל יחסית לאחרים".
התוצאה, לדבריו, היא פגיעה זוחלת אך מסוכנת ביצוא הישראלי. "לא בהכרח יסגרו מפעלים מחר בבוקר, אבל מספיק שתהיה ירידה של 20 או 30 אחוזים במחזור. זה פחות השקעות, פחות עובדים, פחות יעילות". תומר מזכיר כי היצוא הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק. "ישראל היא שוק של עשרה מיליון אנשים. העולם הוא מיליארדים. אם נאבד את זרוע היצוא, זו בעיה קשה".
בהקשר הזה הוא מבקר גם את ההתנהלות הממשלתית. "ההערה של שר האוצר לנגיד בנק ישראל על הריבית, בתוכן, אולי הייתה נכונה, אבל הדרך אסורה". הוא הסביר כי "אסור לנו להיתפס כמדינה שבה הממשלה מתערבת בהחלטות הבנק המרכזי. זה נזק קולוסלי למעמד הבינלאומי של ישראל ולעסקאות עם חו"ל". הוא מוסיף כי "לצעוק על הנגיד בכל רם זה צעד פופוליסטי שלא פותר את הבעיה, אלא מחמיר אותה".
לסיום אומר תומר כי סוגיית המטבע היא האתגר הגדול הראשון שמונח כעת לפתחו של הנשיא הנכנס. "אם לא נמצא פתרונות, נאבד ייצור ישראלי" הוא אומר, ומסיים בנימה אישית: "היום אני עוזב את לשכת הנשיא, אבל לעולם לא אעזוב את התעשייה ואת ההתאחדות. אמשיך לפעול למענה, למען המשק ולמען ישראל בכל מקום שבו אהיה".
התרעות פיקוד העורף