זה פטנט נפלא, באמת. אפשר להבטיח כל מה שרוצים לאזרחים ולשותפים הקואליציוניים, וכשישאלו מאיפה יגיע הכסף פשוט לקרוץ ולהגיד "מלחמה בהון השחור". מעין גרסת שרי האוצר ל"בעזרת השם", אם תרצו. ב"חיות כיס" אפילו עשו על זה פרק עם הקלטות של בערך כל שר אוצר מאז יצחק מודעי ועד ימינו, שמבטיחים להילחם בהון השחור. מודעי ז"ל כבר לא איתנו, ההון השחור עדיין כן.
גם בתקציב הקודם, לפני שנה בדיוק, היו לא מעט כותרות כאלה בעקבות הבטחה של סמוטריץ', איך לא, להילחם בהון השחור - הבטחה שהייתה טריגר לאותו פרק של "חיות כיס" – אבל השנה הטקס הקבוע הזה די נעלם. והסיבה לכך, באופן מפתיע ומשמח כאחד, היא שהמלחמה בהון השחור אשכרה עובדת. הקלישאה מתחילה להפוך למציאות.
הסיבה לכך היא גם שינויי חקיקה ותקנות, כמו הקטנת סכום העסקאות שמותר לערוך במזומן, אבל בעיקר שינויים טכנולוגיים שרשות המיסים הכניסה. בראשם מככבת "חשבונית ישראל": כל חשבונית שמופקת מעל סכום מסוים, עוברת בזמן אמת דרך רשות המיסים ומקבלת מספר הקצאה. המשמעות היא הכחדה של החשבוניות הפיקטיביות ששימשו להלבנת כספים והוצאת כספים במרמה מהמדינה דרך קיזוז מס או הזדכות על מע"מ. מיליארדים של הון שחור התגלו. אבל עם כל הכבוד להצלחה של סמוטריץ' ורשות המיסים במלחמה בהון השחור, ויש כבוד, מי שעלול להשאיר השנה את התקציב "עם המכנסיים למטה" הוא דווקא ה"הון הלבן" – מיליארד שקל ממנו.
מדינת ישראל, מתוך רצון לעודד תרומות בכלל ותרומות לעמותות שמתנהלות בצורה תקינה בפרט, קבעה כבר לפני עשרות שנים שמי שתורם מעל 207 שקל בשנה לעמותה שמוכרת על ידי המדינה יהיה זכאי לקבל החזר מס בסכום של 35% אחוז מגובה התרומה. זה לא מעט כסף. תרמתם מאה שקל בהוראת קבע כל חודש? אתם זכאים בסוף השנה להחזר מס של 420 שקל. תרמתם יותר? סכום חד פעמי לחולי סרטן או לפני פסח? תעשו את המכפלות.
על הנייר הכל היה טוב ויפה, אבל בפועל זה דרש מהציבור לאסוף קבלות, לשמור אותן במשך שנה, לזכור להגיש אותן לרשות המיסים בתחילת השנה העוקבת ולבקש החזר. לעצמאים זה אולי נשמע אלמנטרי, אבל עבור רוב מוחלט של השכירים – רוב העובדים במשק – זה פשוט לא שווה את הטרחה. רפורמת "תרומות ישראל" מנסה לשנות את המשוואה עם שני שינויים עיקריים: הראשון הוא שלא יהיה צורך לאסוף ולשמור קבלות, כי הכל יופיע באזור האישי של כל תורם באתר רשות המיסים. שינוי נחמד, אבל בימינו, כשהכל מגיע ישירות למייל ואפשר פשוט לתייק אותו בתיקייה של תרומות, הוא לא מאוד קריטי.
השינוי השני, שהוא גם גולת הכותרת של הרפורמה, הוא שכבר אין צורך לחכות שנה כדי לראות את הכסף. המערכת מחוברת לכל המידע הרלוונטי כמו תיאום מס, דוחות 106 וכן הלאה, ושכירים יכולים לקבל את הזיכוי ישירות בתלוש השכר. כל מה שצריך לעשות זה להיכנס לאזור האישי ברשות המיסים, לעבור על רשימת התרומות שמופיעות באתר ולסמן את אלו שמבקשים עליהן זיכוי, והופ, הכסף ייכנס כבר בתלוש הבא. פשוט וקל. אה, וחשוב כמובן לזכור בזמן התרומה להזין מספר תעודת זהות, אחרת המערכת לא תדע לשייך את התרומה אליכם.
האמת, גם פה מגיע שאפו לרשות המיסים. מדובר בחלום עבור האזרחים, שגם יחסכו בירוקרטיה וגם יקבלו יותר כסף, אבל, באותה נשימה, מדובר בסיוט עבור שר האוצר ותקציב 2026. למה סיוט? כי אם האזרחים יקבלו יותר כסף, זה אומר שהמדינה תצטרך לשלם יותר כסף. הרבה יותר. וזה כבר עלול לפעור בור לא קטן בתקציב.
ובכן, לעבודה: אומנם עדיין אין נתונים על השנתיים האחרונות, אבל לפי נתוני רשות המיסים ומשרד האוצר, בכל אחת מהשנים 2021־2023 הציבור ביקש החזר מס על תרומות בסך כ־2 מיליארד שקל. ניתן להניח שגם בשנתיים האחרונות סדרי הגודל היו דומים, ושרשות המיסים החזירה לאזרחים כ־700 מיליון שקל כהחזרי מס על תרומות. הסכום הזה, אגב, מתחלק בין כ־150 אלף בקשות להחזר – סדר גודל של 4,666 שקל להחזר הממוצע. הנתון הזה לא כולל תרומות מחברות, שתרמו גם הן 2 מיליארד שקל. כאן מדובר כנראה בנתון סופי שכן חברות נוטות לממש את הזכויות שלהן, אך אחוז ההחזר הוא שונה, והן קיבלו מרשות המיסים 370 מיליון שקל שהתחלקו בין 20 אלף חברות. עד כאן נתוני רשות המיסים.
מהצד השני נמצאות העמותות. שנתון העמותות האחרון יצא כמה חודשים לפני פרוץ המלחמה, והוא סוקר את נתוני 2020. קצת ישן, אבל לא ברמה שהנתונים של השנה הנוכחית לא יהיו באותו אזור חיוג. לפי השנתון, שיצא בשיתוף משרד המשפטים, רשם העמותות והמכון למשפט ופילנתרופיה באוניברסיטת תל אביב, בשנת 2020 סך ההכנסות מתרומות של כל העמותות יחד היה 22.8 מיליארד שקל. לא פחות. בשנייה הראשונה זה נשמע פער עצום מנתוני רשות המיסים, אבל בואו נפרק את זה רגע.
מתוך ה־23 מיליארד שקל האלה, שמונה מיליארד היו מחו"ל, אז נשים אותם בצד. קצת יותר מ־6 מיליארד נוספים היו מענקים מקרנות או כספים שנספרו פעמיים (אתם תרמתם לעמותה גדולה עשרה שקלים, והיא תרמה אותם לעמותה קטנה, אז כל עמותה דיווחה על תרומה של עשרה שקלים, אבל בתכלס נתרם אותו כסף) ונשארנו עם שבעה מיליארד שקל בתרומות כספיות ועוד בערך מיליארד וחצי בתרומות של שווה כסף. כלומר, סך התרומות בישראל עומד על כשמונה וחצי מיליארד.
כמעט סיימנו, מבטיח. פשוט לפני שאנחנו רצים לדרוש מהמדינה לשלם שלושה מיליארד שקל כהחזר מס, צריך לקזז עמותות שלא מזכות בהחזר, כלומר שאין להן סעיף 46. אומנם מדובר על 63% מסך העמותות, אך הן מקבלות רק 19% מהתרומות. תורמים שלא משלמים מיסים קצת יותר קשה לחשב, אך נניח לצורך שכולם ביחד תרמו רק חצי מיליארד שקל. כי בסופו של דבר, יש סיבה שבגללה הם לא משלמים מיסים – הם מתחת לרף ההכנסה.
בשורה התחתונה, נשארנו עם 6.5 מיליארד שקל בתרומות שזכאיות להחזר מס, כשעד עכשיו רשות המיסים שילמה החזרים (או לא גבתה) רק על 4 מיליארד מהם. איך שלא מסתכלים על זה, ההפרש בין שני המספרים האלה (או מספרים דומים) הוא אסטרונומי – ומשקף החזר מס של כמעט מיליארד שקל בשנה שהמדינה חסכה עד עכשיו, ושהיא תצטרך להתחיל MAשלם אם הרפורמה תצליח. אבל, לשמחתו של סמוטריץ' ותקציב 2026, זה "אם" גדול מאוד.
החוק נחקק, המערכת הדיגיטלית ברשות המיסים קיימת, אבל כמו שאומרים צריך שניים לטנגו. או שלושה. נכון לתחילת ינואר, רק רבע מהעמותות שיש להן סעיף 46 בכלל התחברו למערכת תרומות ישראל, כך שבינתיים תרומה לכל השאר כלל לא תופיע באזור האישי שלכם. וגם אם תרמתם לעמותה שכן התממשקה עם המערכת ואתם רוצים לממש את ההבטחות החגיגיות ולקבל את הכסף בתלוש, בכלל לא בטוח שמערכת השכר של המעסיק שלכם תומכת באירוע מבחינה טכנולוגית. תקציב 2026 יכול לחזור לישון בשקט. ומה יהיה בשנה הבאה? ובכן, זו כבר תהיה בעיה של שר אוצר אחר.
התרעות פיקוד העורף