המתקפה נגד איראן היא עניין של זמן, ואולי בזמן פרסום שורות אלה היא כבר מתבצעת. תקיפה שיכולה לשנות את המצב הגאופוליטי במזרח התיכון ובכל העולם. תקיפה שמביאה שינוי במערך הכוחות הבינלאומי. במקביל מתרחשת, למרבה הצער, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה מאז הפלישה של רוסיה ב־24 לפברואר 2022, שמביאה לשינוי במצב הגאופוליטי באירופה, לאחר שרוסיה למעשה עוצרת את התפשטות האיחוד האירופי מזרחה.
קנדה הכריזה למעשה כי הסחר, כולל בנמליה, יהיה מול סין, שתקבל גישה למקורותיה של קנדה, החולקת כמובן גבול של 8,891 ק"מ עם ארה"ב. עסקאות כאלה יביאו למכס של 100% על יבוא קנדי לארה"ב, כך הכריז טראמפ. קנדה אף מתכוננת לאפשרות של פלישה צבאית אמריקאית. מוקד מתיחות נוסף הוא הודעת ארה"ב כי לא תאפשר לסין לכבוש את טאיוואן. ועל רקע הטירוף הגאופוליטי העולמי, באין עוגן להיאחז בו, משקיעים בעולם פונים למתכות המסורתיות לאצור כספם ורכושם. ואכן, הזהב והכסף עלו בשנה האחרונה עד לתחילת השבוע ב־80% וב־237% בהתאמה, וממשיך לעלות.
בשנת 2022 נותקה גם רוסיה ממערכת סוויפט בשל הפלישה לאוקראינה. בכך הצטרפו הרוסים לעשרות מדינות מצורעות, בהן צפון קוריאה ואפגניסטן, שנזרקו ממערכת התשלומים החיונית לסחר, השקעות והעברות כספים. רוסיה החלה אף היא לרכוש זהב לשימוש מוניטרי בכמויות גדלות והולכות, כתחליף למט"ח שהחזיקה בחו"ל. ניסיונה היה מר: חלק מיתרות המט"ח שלה שהחזיקה בחו"ל הוקפא בידי המעצמות המערביות כעונש על הפלישה לאוקראינה. כתוצאה מכך נרשמו עליות במחיר הזהב בשנים של ניתוק המדינות מסוויפט. כך נרשמו שני גלי עלייה במחירי הזהב: פעם אחת ב־2018, אחרי הדרת איראן ממערכת התשלומים הבינלאומית, ופעם נוספת ב־2022, על רקע הוספת רוסיה לרשימת המדינות המודרות.
יותר ויותר מדינות בעולם מנסות להיפטר מהדולר האמריקאי כאמצעי תשלום עיקרי, חרף אזהרותיו של נשיא ארה"ב טראמפ כי יפגע במדינות שיזיקו להגמוניה של הדולר האמריקאי. בטרנזקציות בינלאומיות חלקו של הדולר עדיין מהותי ועומד על 90%. אלא שבמסחר ובהודעות חיוב לתשלום חלקו ירד ל־40%, והיורו מתחרה בו היטב. חלקו של הדולר בהעברות סוויפט עומד על 50%. ביתרות המט"ח - 58%.
בנקים מרכזיים בעולם פועלים כדי להפחית את היקף הדולרים שהם מחזיקים כעתודות מט"ח באמצעות רכישת זהב מוניטרית לצורכי שמירת שווי יתרות המט"ח. בכיוון זה פועלות גם מדינות מערביות ובעיקר מדינות ה־BRICS, שמעודדות מעבר לשימוש במטבעות אחרים על חשבון הדולר כדי לפגוע בהגמוניה האמריקאית. ארגון מדינות ה־BRICS, שמאגד קבוצת מדינות מתפתחות וכלכלות מפתח עולמיות, נועד להגביר את השפעתן בזירה הגלובלית מול הכלכלות המפותחות של המערב, ולקדם שיתוף פעולה כלכלי ודיפלומטי, עם דגש על פיתוח כלכלי, רפורמות במערכת הפיננסית הגלובלית, וקידום עולם רב־קוטבי. המדינה שעומדת בראש הארגון והפעילה ביותר בו היא סין.
לאורך שנים היה הדולר האמריקאי לנכס בזירה הבינלאומית, מימי תום מלחמת העולם השנייה. למרות שינויים בחוזקו לאורך השנים - כמו אחרי מלחמת וייטנאם, עת החליטו המעצמות בשנת 1985 להחליש את הדולר במכוון ב"הסכם פלאזה" כדי להביא להתאוששות המשק האמריקאי. ההסכם נחתם אז במלון פלאזה בניו יורק על ידי שרי האוצר וראשי הבנקים המרכזיים של צרפת, גרמניה המערבית, יפן, בריטניה וארה"ב - הכל במטרה להחליש את הדולר האמריקאי ולהפחית בכך את הגירעונות המסחריים של ארה"ב.
מטבע הדברים, מחיר הזהב עלה עם הירידה בערכו של הדולר מול המטבעות העיקריים בעולם בשיעור של 40% בתוך שנתיים מההסכם. בשנת 1987 נחתם הסכם חדש בין המעצמות, "הסכם לובר", כדי להפסיק את ההחלשה המכוונת של הדולר בשל המשברים שגרם הסכם פלאזה בכלכלות של יפן וגרמניה המערבית. הפסקת החלשת הדולר הביאה לחידוש הירידה במחירי הזהב.
עד לפני מספר חודשים היו מדינות שהאמינו ב"זהב הדיגיטלי" - הקריפטו. שווי מטבעות הקריפטו עלה ועלה ככל שארגונים בינלאומיים ומדינות, וגם העולם התחתון והאפל, כולל סוחרי נשק וסמים, מצאו כי מדובר בדרך נוחה להעברת כספים במהירות וללא עקבות. בכך ניתן היה לעקוף גם סוכנויות מעקב של המדינות החזקות בעולם. היו גם מדינות שהפכו את הביטקוין, המטבע המוביל מבין מטבעות הקריפטו, למטבע עובר לסוחר בתחומן.
באוקטובר 2025 היה מחיר הביטקוין מעל 123,500 דולר, אך מאז סר חינו: מחירו ירד וירד, התייצב ושב וירד אל מתחת ל־90,000 דולר לביטקוין אחד. ככל שמחיר הביטקוין ירד, כך עלה מחיר הזהב עוד ועוד בחודשים האחרונים, ולמעשה מחירה של המתכת היקרה נוסק, בעוד הביטקוין גורר הפסדים כבדים לכל החברות והמדינות שהשקיעו בו. קולם של המשקיעים המתוחכמים בביטקוין נדם, ועתה גובר קולם של המשקיעים בזהב. המשקיעים, מוסדיים ופרטיים, שברחו מהדולר ונתקעו ונכוו עם ביטקוין, חזרו למתכת המשמשת את האנושות זה אלפי שנים.
העימות במזרח התיכון, כולל המתיחות מול איראן, רק מוסיפים דלק למדורת אי הוודאות. התוצאה, שוב, היא ביקוש לזהב, שהוא ניטרלי, אינו שייך לשום מדינה, ומדינות יכולות לחצוב אותו, לסחור בו ולהחזיק בו, וכך גם פרטים וחברות אם אין עליהם הגבלות שלטוניות. בראייה רב־שנתית נציין כי מאז 1971, עת הנשיא ניקסון זנח את בסיס הזהב של הדולר האמריקאי, 35 דולר לאונקיה, מחיר הזהב עלה ריאלית בשיעור שנתי ממוצע של 4%. כמה זמן יחזיק "עגל הזהב" החומרני המודרני? ימים יגידו.