ההכרעה אם להשאיר את המהלך בתוך חוק ההסדרים או להעבירו לחקיקה רגילה, כפי שהמליצה היועמ"שית, תקבע לא רק את קצב הקידום, אלא גם את סיכויי המימוש בפועל של הפרויקט כולו. גורמים במשרד האוצר מזהירים כי פיצול משמעותו עיכוב ממושך שעלול לרוקן את ההחלטה מתוכן.
מצוקת הקיבולת בנתב"ג ודחיפות המהלך
כדי למנוע את המשבר, הממשלה קידמה הצעה להקמת שני שדות תעופה משלימים במודל זכיינות פרטית, ברמת דוד בצפון ובצקלג בדרום. גורמים באוצר טוענים כי הפרק נכתב בהתאם להחלטת ממשלה והנחיה מפורשת של ראש הממשלה לקדם את שני השדות במקביל, וכי הבחירה להכניס אותו אותו לחוק ההסדרים הייתה מכיוון שללא קידום מהיר במסגרת חוק ההסדרים, ישראל עלולה להיקלע למשבר תעופתי חמור, והפריפריה תאבד הזדמנות לצמיחה משמעותית.
הבחירה במודל פרטי נומקה גם בשיקולי יעילות ועלות. באוצר טוענים כי הקמה ותפעול בידי זכיינים פרטיים יאפשרו גיוס הון פרטי, עמידה במדדי שירות מחייבים והגברת התחרות בענף, מה שצפוי להוזיל אגרות ומחירי כרטיסים. מנגד, הקמה בידי רש"ת נתפסת כמהלך יקר יותר שעלול להתגלגל לציבור דרך מחירים גבוהים יותר.
למרות זאת, המהלך נתקל בהתנגדות משני מוקדים מרכזיים. הראשון הוא ההסתדרות וועד עובדי רש"ת, החוששים מאובדן כוח ומעבר למודל תחרותי פרטי שיפגע במעמד הגוף המונופוליסטי. מאחורי הקלעים מתנהלים בימים אלה לחצים על חברי הכנסת להוציא את הסעיף מחוק ההסדרים, במהלך שמבקריו רואים כניסיון לשמר שליטה גם במחיר פגיעה באינטרס הציבורי.
מוקד התנגדות נוסף מגיע מקבוצות תושבים בצפון המתנגדות לשדה ברמת דוד מטעמי נוחות אישית ואיכות חיים. התופעה, שנקראת נימבי (Not In My Backyard), היא תופעה מוכרת בתחום התשתיות הלאומיות, כאשר כל האזרחים במדינה מסכימים שיש צורך בתחנת כח, מזבלה או נמל תעופה, הם פשוט לא רוצים אותם בחצר האחורית שלהם ומעדיפים שהיא תהיה אצל השכנים.
גם כאן מי שמנסים לחסום את הקמת השדה הצפוני, כשמנגד ניצבות מרבית הרשויות ועיירות הפיתוח התומכות בהקמת השדה, חוסמים בעצם את האופק הכלכלי של אזור הצפון כולו תוך שמירה על האינטרסים של קבוצת אוכלוסייה קטנה ביותר על חשבון מנועי צמיחה אדירים שיוכלו להיות באזור.
התרעות פיקוד העורף