המחיר הגולמי לא ישפיע על הצרכן, אך יפגע בייצור המקומי
בשוק החלב שלוש מחלבות עיקריות - תנובה, טרה ושטראוס - ששולטות ב-85% מהשוק ומפקיעות מחירים. המחירים במדינת ישראל גבוהים בכפולות לעיתים ממחירים במדינות ה-OECD, והקרטלים, כך טוענים, מסיתים את החקלאים ומאיימים על אזרחי ישראל להפסיק לייצר חלב. סמוטריץ' הדגיש: "נגמרו הימים בהם לוקחים את אזרחי ישראל כבני ערובה".
מהצד של הרפתנים, התחושה היא של ניתוק. לא תהליך מדורג, לא למידה משותפת, אלא מהלך חד ומהיר שנתפס כתקשורתי יותר ממבני. בכיר בתחום החלב והרפתנים מסביר זאת כך: "הממשלה לא באמת הקשיבה ולמדה, אלא ניסתה לייצר באזז תקשורתי שלא ניתן לחזור איתו אחורה בקלות. דבר שגורם לנזק לא רק לרפתנים, אלא בעיקר לצרכן, ובהמשך גם לממשלה". האמירה הזו מתחברת ישירות לממצאי המחקר. הפחתת מחיר החלב הגולמי אינה יכולה, מבחינה אריתמטית, לייצר הוזלה משמעותית לצרכן, אך היא כן יכולה לערער את יציבות הייצור המקומי. כאשר החולייה היצרנית נחלשת, כל המערכת הופכת פגיעה יותר.
בין מדף ריק ליוקר מחיה גבוה
שוק החלב נמצא כעת בנקודת מבחן. לא רק האם יהיה חלב מחר בבוקר, אלא האם נלמד לנהל שינוי באופן שלא מייצר אפקטים הפוכים. מחסור זמני אפשר לפתור. אובדן אמון צרכני קשה הרבה יותר לשקם. הצרכן אינו מתעניין במבנה הרגולציה או במאבקי כוח. הוא רוצה מוצר בסיסי, במחיר הוגן, בלי שלטים, בלי הגבלות ובלי הפתעות בקופה. כל תהליך שאינו לוקח זאת בחשבון מראש, עלול לגלות מאוחר מדי שהמחיר האמיתי של הרפורמה גבוה מהצפוי.
הרפתן מקבל רק כ־35% ממחיר החלב לצרכן
והוזלה במחיר הגולמי לא יכולה, מתמטית, להוריד את יוקר המחיה. נתון מרכזי שעולה ממחקר המדיניות שבחן את רפורמת החלב מציב את הדיון הציבורי בפרופורציה שונה לחלוטין: חלקו של הרפתן במחיר החלב לצרכן עומד על כ־35% בלבד, ולעיתים אף פחות מכך, בעוד כ־65% מהמחיר נצברים בשלבי העיבוד, ההפצה והשיווק הקמעונאי
המשמעות הכלכלית של הנתון הזה חדה וברורה. גם אם מחיר החלב הגולמי יופחת בשיעור דו-ספרתי, ההשפעה האפשרית על מחיר המדף לצרכן היא שולית בלבד. קיזוז של עשרות אגורות בשלב הייצור הראשוני אינו יכול, מבחינה אריתמטית, להפוך להוזלה משמעותית לציבור, אך הוא כן מסוגל לערער את כדאיות הייצור המקומי ולפגוע ביציבות הענף כולו.
המחקר מצביע על כך שמוקד יוקר המחיה אינו מצוי ברפת אלא בחוליות המאוחרות של השרשרת, שבהן מתקיימת ריכוזיות גבוהה, מרווחי שיווק רחבים והיעדר מנגנון שמחייב גלגול הוזלות לצרכן. במבנה כזה, הפחתת מחיר החלב הגולמי אינה מתגלגלת מטה, אלא נבלעת באמצע הדרך.
התרעות פיקוד העורף