היא הזכירה כי חוק ההסדרים התחיל ב-1985, בימים של אינפלציה דוהרת, עם 16 תקנות והיום עומדים על 420 עמודים עם מאות סעיפים שהכנסת נדרשת לחוקק. אפיק הדגישה כי השנה מופיעים לפחות עשרה פרקים "ממוחזרים" שכבר נדונו בעבר בכנסת, חלקם אף תוקנו, אך הוחזרו שוב לחוק ההסדרים.
"מותר לממשלה להביא חקיקה ממשלתית שוב ושוב, גם אם ועדה בכנסת מתנגדת לה, אבל לא בחוק הסדרים, כי אז הכנסת נמצא בנקודת חולשה מקצועית, תחת סד זמנים לחוץ", אמרה. לדבריה, הבעיה איננה רק פגיעה בכבוד הכנסת, אלא גם ביכולת לנהל "הליך חקיקה תקין" בנושאים שהממשלה עצמה מגדירה כקריטיים לתקציב.
היועמ"שית התייחסה גם למנגנון הפיצול שהתפתח בכנסת לאורך השנים. לדבריה, בעבר נקבע נוהל חריג של פיצול מוקדם כדי למנוע הנחת חוברת של מאות עמודים, אך כיום הוא מייצר תוצאה הפוכה. "ראו משרד האוצר והממשלה שהכנסת מפצלת למספר ועדות ולא אחת, ואז במקום רפורמה אחת, מביאים אולי אפילו חמש רפורמות", אמרה. היא הזהירה כי העברת סעיפים לוועדות שאינן מוסמכות "מסיבה שאיננה מקצועית" מאיצה עוד יותר את ההליך ופוגעת באיכותו, וקראה להעביר את הסעיפים לוועדות המקצועיות הרלוונטיות.
אפיק חזרה על עמדתה שיש לפצל כל מה שאין לו זיקה תקציבית ברורה. "חלק מהסעיפים כאן, הקשר שלהם לתקציב קלוש", אמרה, והוסיפה כי גם תיקונים שנועדו לעקוף את הכנסת או פסיקות של בית המשפט צריכים להתנהל בהליך רגיל. "ישנן גם רפורמות גדולות שתזכירים שלהם מסתובבים 4 שנים ויותר, אז מה הדחיפות עכשיו להכניס בחוק הסדרים? יש בהצעה גם רפורמות שהובאו ונדחו בעבר ע"י הכנסת".
על ועדת הרפורמות שפעלה בעבר אמרה כי הפכה ל"ועדת בית של שר מסוים", והבהירה כי עמדותיה כיום חריפות יותר בשל "הניסיון שנצבר והפגיעה בהליך החקיקה שנוצרת כשהוועדה היא ועדה שנועדה לעקוף או להאיץ הליך או להעביר רפורמה כהווייתה".
הדיון בוועדה נמשך בשעה זו ובסופו יוכרע אם האוצר יאבד את יתרון המהירות שלו וייאלץ לנהל קרבות חקיקה ארוכים מול שרים, רשויות מקומיות לוביסטים למיניהם וארגוני חברה אזרחית, מה שכנראה יוביל לדחייה במקרה הטוב, ולהתמוססות במקרה הרע, של רוב הרפורמות שהאוצר ניסה לקדם.
התרעות פיקוד העורף