פסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה, מסמן הקשחה דרמטית בחובות המעסיק בתחום הביטוח הפנסיוני , ובעיקר בנוגע לפנסיית שארים (פנסיה המבטיחה כי במקרה שאדם נפטר לפני גיל הפרישה, יזכו שאיריו לקבל קצבה חודשית או תשלום חד פעמי גדול). ההכרעה משדרת מסר חד וברור לשוק העבודה כולו: ביטוח פנסיוני אינו "פרט טכני" אלא התחייבות חוזית מרחיקת לכת, אשר הפרתה עלולה לעלות למעסיק במיליוני שקלים.
במוקד ההליך עמדה אלמנתו של טכנאי התקנות שנהרג בתאונת דרכים כשנהג ברכב של החברה בה עבד. העובד, שהועסק בחברה כשנתיים כביכול כקבלן עצמאי, החזיק עוד קודם לכן בקרן פנסיה מקיפה פעילה (מנורה מבטחים) מתקופה קודמת שעבד בחברת "בזק". למרות זאת, מעסיקתו החדשה נמנעה מלהמשיך ולהפקיד כספים לקרן, ובכך הפרה את צו ההרחבה הכלל משקי לפנסיית חובה.
בעוד שהאלמנה ומשפחתה קיבלו פיצוי מחברת נביטוח שביטחה את הרכב בו נסע (בהתאם לחוק הפלת"ד), הן תבעו בנוסף את אובדן פנסיית השאירים שנמנעה מהן בשל היעדר ההפקדות לקרן הפנסיה.
בית הדין האזורי לעבודה אומנם הכיר ביחסי עובד-מעסיק, אך דחה את רכיב אובדן פנסיית השאירים. הנימוק היה כי מדובר ב"כפל פיצוי". כלומר, כיוון שכבר שולמו לאלמנה ולשאיריו הפיצויים על ידי ביטוח החובה של הרכב, אין הם זכאים לפנסיה נוספת.
בית הדין הארצי הפך את הקביעה מן היסוד וקבע כי החובה לבטח עובד בקרן פנסיה מקיפה, הכוללת כיסוי לשאירים, היא חובה קוגנטית (בלתי ניתנת לוויתור) ואי קיומה מקים עילת תביעה חוזית לפיצוי בגובה מלוא הנזק – כלומר, סכום הפנסיה שהייתה משולמת לשאירים אלמלא המחדל.
השופטים דחו מכל וכל את הטענה לפיה פנסיית השאירים מהווה כפל פיצוי והדגישו כי מדובר בשני חיובים עצמאיים ונפרדים: חיוב מכוח ביטוח החובה לרכב וחיוב מכוח ההסדר הפנסיוני של העובד.
לדברי השופטים, הדין אינו יוצר זיקה ביניהם, ואין לראות בפוליסת ביטוח חובה של רכב "קופה אחרת" כהגדרתה בצו ההרחבה. בית הדין הבהיר, כי שאלות של קיזוז, ככל שהן רלוונטיות, צריכות להתברר במסגרת הליך הפלת"ד, ולא על חשבון חובת המעסיק להעמיד לעובדיו הסדר פנסיוני תקין.
המשמעות הכלכלית למעסיק במקרה זה היא חריפה: החברה ובעלי המניות (שכלפיו הורם מסך ההתאגדות) חויבו לשלם לאלמנה סך של למעלה ממיליון ש"ח בגין אובדן פנסיית השאירים, בתוספת ריבית מיום הגשת התביעה. המסר הוא ברור וחד: חיסכון קצר מועד בפרמיות פנסיוניות עלול להפוך לחבות ארוכת טווח ועתירת עלות, במיוחד במקרה של מוות בגיל עבודה. הפנסיה אינה "אופציה" אלא רכיב ליבה בעלות השכר. פסק הדין מבצר את פנסיית החובה כרשת ביטחון משפחתית איתנה, העומדת בזכות עצמה גם לצד מנגנוני פיצוי אחרים כמו ביטוח לאומי או ביטוח רכב.
עבור חברות הפועלות בענפים עתירי סיכון, פסק הדין הוא תזכורת לכך שהזנחת ההפקדות הפנסיוניות אינה עוד הפרה טכנית, אלא סיכון משפטי וכלכלי מהותי, שעלול להגיע לפתחם האישי של בעלי המניות.
התרעות פיקוד העורף