בחודש ינואר הדולר נחלש מול מרבית המטבעות, ולכן התחזקות השקל משקפת בעיקר מגמה גלובלית ולא תופעה ישראלית ייחודית. רק על רקע זה מזכיר זבז'ינסקי כי היחלשות הדולר בשנה האחרונה אינה אירוע חסר תקדים, אלא תיקון של הטיית יתר ארוכת שנים לארצות הברית שאפיינה את העשור הקודם, וכי בין 2001 ל-2007 הדולר כבר איבד כשליש מערכו מבלי שאיבד את מעמדו כמטבע רזרבי.
כהוכחה לכך שהתחזקות השקל לא הייתה "סיפור ישראלי" ושהשקל היה רחוק מלהיות המטבע החזק ביותר בעולם בחודש ינואר, מביא זבז'ינסקי את הנתונים של בלומברג לפיהם הכתר הנורווגי התחזק בכ-4.7%, הדולר הניו-זילנדי והאוסטרלי בכ-4.6%, הריאל הברזילאי בכ-4.4% והפסו המקסיקני בכ-4.0%. גם היין היפני עלה בכ-3.4%, הפרנק השווייצרי בכ-3.2% והכתר השוודי בכ-3.1%, בעוד השקל התחזק בכ-2.7% בלבד. במצב כזה, בנק ישראל אינו צפוי "להילחם" במגמה גלובלית, במיוחד כאשר מדינות שמתחרות עם ישראל, בעיקר בתחום ההיי-טק, חוו התחזקות דומה ואף גדולה יותר.
שלישית, הכלכלה המקומית אינה משדרת מצוקה שתצדיק מהלך חריג. המשק צומח בקצב גבוה, ויצוא התעשיות עתירות הטכנולוגיה זינק בעשרות אחוזים בשנה האחרונה, ככל הנראה בהובלת החברות הביטחוניות. גם יצוא שירותי ההיי-טק מאיץ לאחרונה. מנגד, החולשה מתרכזת בתעשיות ברמת טכנולוגיה נמוכה יותר ובתיירות, שעדיין רחוקה בכ-35% מרמתה שלפני המלחמה, אך אלה לבדם אינם נתפסים כסיבה מספקת להתערבות אקטיבית בשער החליפין.
מעבר לשוק המט"ח, זבז'ינסקי מעריך שהסביבה המקרו-פיננסית דווקא מקלה על בנק ישראל. לאחר שחברת מודי'ס העלתה את תחזית הדירוג של ישראל משלילית ליציבה, פחת הלחץ משוק האשראי הבינלאומי. בשילוב עם התחזקות השקל וציפיות אינפלציה יציבות, הוא סבור שבנק ישראל יוכל להרשות לעצמו להוריד ריבית כבר החודש, בתנאי שמדד ינואר לא יפתיע כלפי מעלה.
התרעות פיקוד העורף