הטיל הבא מאיראן לא יפגע רק בבתים - אלא בכיס של כולנו | ניר קיפניס

כלכלנים מעריכים את עלות הסבב הבא של מתקפת טילים מאיראן במעל 10 מיליארד שקל, וגם זו הערכת חסר שלא מביאה בחשבון הוצאות עודפות, כי מלחמה היא אירוע כלכלי לא פחות משהיא אירוע ביטחוני. האם למדנו מהניסיון?

ניר קיפניס צילום: ללא
זירת נפילה בבאר שבע
זירת נפילה בבאר שבע | צילום: קובי גדעון, לע"מ
3
גלריה

הדקות שחלפו מרגע הישמע ה"בום" ועד לפתיחת דלת הממ"ד חלפו כנצח, והיו מלאות מחשבות על מה מצפה לי מעבר לדלת הפלדה. לפי זה שהחשמל עוד פעל, הנחתי שלא מדובר בחורבן מוחלט, אבל כל מיני תסריטים התרוצצו בראשי - מה מבין הרכוש ביתר חדרי הדירה יישאר שלם ומה נהרס, ובכלל - האם אנו עדיין בסכנה, למשל בעקבות דלקה שפרצה או קיר שעומד לקרוס, וגם אם לא: האם ניאלץ לעזוב את הדירה ונהפוך למפונים?

הניחושים תמו עם הודעת ההרגעה, תרתי משמע: הרצפה אומנם הייתה מכוסה בשברי זכוכית, אך למעט זגוגיות החלונות בסלון ובמטבח שנופצו וכמה מסגרות חלון שהתעקמו, לא נגרם לדירה נזק משמעותי (מסגרת אחת של פתח האוורור של המזגן נעקרה ממקומה ועוד זוטות כגון אלה).

יצאנו אם כן שלמים ובריאים, לא רק בגופנו ובשאיפה גם בנפשנו, אלא גם ברכושנו. ועדיין, למרות הנזק המינורי (שאפיין בתים רבים ברדיוס של כמה מאות מטרים סביב מקום פגיעת הטיל), היו כמה סידורים דחופים - כך למשל מיהרתי לרכוש יריעות ניילון עבות ונעצים, כדי ליצור איטום ארעי של החלונות, עד לבוא הזגג (כחלוף מעל לשבועיים).

פגיעת טיל איראני
פגיעת טיל איראני | צילום: שימוש לפי סעיף 27א'

אין מלחמות זולות

למזלנו, הגברת שמשכירה לנו את הדירה הפגינה אזרחות למופת - ולא המתינה לקבלת הפיצויים ממס רכוש בטרם שכרה זגג לתיקון הנזקים. אז למה פתחתי וקשרתי בין אמונותיהם של בני האדם לבין האירוע? כיוון שיש מי שהיה רואה בעובדה שלא נפגענו משום עדות לקיומה של השגחה עליונה, בעוד אפיקורס שכמוני שאל למה בכלל פגע טיל בסביבתי, על אף שלא נרשמה הרעה שידועה לי במערכת היחסים הסבוכה בין הבורא לביני.

למה אני משחזר סיפור בן יותר מחצי שנה? כי על הפרק שוב מלחמה עם איראן. אומנם נכון לבוקר שבו נכתבים הדברים נרמז כי אפשר שהמלחמה תיערך לבסוף רק סביב שולחן המשא ומתן, אבל בכל מקרה (אתם, החכמים ממני כמספר הימים שמפרידים בין רגע כתיבת הטור הזה ועד לפרסומו, יודעים מן הסתם טוב יותר), סכנה של מתקפת טילים מאיראן היא עודנה ברורה ומיידית.

למלחמה כזאת אין רק השלכות ביטחוניות, אלא גם כלכליות. אפילו נשיא ארצות הברית, שעל פיו יישק דבר, ביקש ממפקדי צבאו להציג לו תוכניות תקיפה שתהיינה, בין היתר, גם זולות יחסית. רוצה לומר: אם המעצמה הגדולה בתבל עוסקת בחישובים של עלות-תועלת, מה נגיד אנחנו, הקטנים?

ועדת הכספים
ועדת הכספים | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

גרעין וגירעון

העובדה שהגרעין גובר על הגירעון, כלומר - מניעת התחמשות איראן בנשק גרעיני היא סיבה שאין טובה ממנה להעמקת הגירעון בתקציב המדינה, אין פירושה פטור מאחריות ומהיערכות.

רוצה לומר - עשרת המיליארדים שחישבו הכלכלנים כעלות ישירה של סבב לחימה הם רק קצה הקרחון של הפגיעה שעלולים לספוג אזרחי ישראל - לא רק בנפש, חלילה, ולא רק ברכוש (ניחא, מי ייתן ונפשנו תהיה לנו לשלל), אלא גם בכיס.

לעומת זאת, מה עשו במשרדי הממשלה, למשל האוצר, הבינוי, הבריאות ועוד, מוטב אולי שאנחנו לא יודעים. סביר להניח שהממשלה הזאת (בחלק מהמשרדים אין אפילו שר מכהן!) עשתה את הדבר היחידי שהיא יודעת לעשות טוב מכל גורם אחר: כלום. כי אולי יש לנו באמת עם כלביא - הבעיה היא שלעם הזה יש ממשלה כחתלתול.

תגיות:
פיצויים
/
פיצוי נזקי רכוש
/
תקיפה באיראן
/
מבצע "עם כלביא"
/
פגיעת טיל
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף