בתרחיש הבסיס, ובהנחה שלא יתחדשו הקרבות, קרן המטבע מעריכה כי הצמיחה במשק הישראלי תעלה מ-2.9% ב-2025 ל-4.8% ב-2026, בעיקר בזכות צריכה פרטית כבושה והשקעות חוזרות. האינפלציה, לפי התחזית, תרד מעט מתחת ל-2% עד אמצע 2026, בין היתר בשל התחזקות השקל והקלה בצווארי בקבוק בצד ההיצע.
בטווח הבינוני הקרן מצפה לצמיחה של כ-3.5%, נמוך מהרמה שלפני המלחמה שעמדה על 4% בעיקר בגלל עלייה בהוצאות הביטחון, המילואים, פרמיות סיכון גבוהות יותר וזמינות מופחתת של עובדים שאינם ישראלים.
בצד הפיסקלי, קרן המטבע קבעה כי מצבה של ישראל הידרדר משמעותית מאז פרוץ הלחימה. הגירעון עבר מעודף של 0.6% תוצר ב-2022 לגירעון של 6.8% ב-2024, והחוב הציבורי עלה מ-60% תוצר ל-68.6%. צעדי התכנסות ב-2025 הורידו את הגירעון ל-4.7%, אך הוא עדיין גבוה מהממוצע ההיסטורי. הקרן ציינה כי תקרת גירעון של 3.9% ל-2026 היא צעד בכיוון הנכון, אך אינה מספיקה כדי להחזיר את החוב למסלול יורד.
הקרן קראה לממשלה להמשיך בהתכנסות פיסקלית לאחר 2026, ולכוון לגירעון של 2.4% עד 2029. לשיטתה, ההתאמה צריכה להתבסס בעיקר על צעדי הכנסה, משום שההוצאה האזרחית בישראל כבר נמוכה יחסית למדינות ה-OECD.
אחת ההצעות הקונקרטיות היא ליישר את שתי מדרגות מס ההכנסה הנמוכות לשיעור אחיד של 14%. כיום קיימת מדרגה של 10% ומעליה 14%, והקרן סבורה שאיחודן יפשט את המערכת ויגדיל הכנסות מבלי לפגוע בצורה חדה במעמד הביניים. לצד זאת היא מציינת כי מערכת המס הישראלית עמוסה בפטורים והטבות ייחודיות לסקטורים ואזורים שונים, מה שיוצר עיוותים ותמריצים בעייתיים, ולכן נדרשת בחינה מקיפה של כלל הטבות המס.
הקרן גם ממליצה להרחיב מיסוי על פעילות היוצרת נזק סביבתי, למשל על שימוש בפלסטיק חד פעמי, פליטות מזהמות או דלקים פוסיליים. לשיטתה, צעדים כאלה לא רק מגדילים הכנסות אלא גם מעודדים מעבר להתנהגות כלכלית נקייה ויעילה יותר. בנוסף מוזכרת אפשרות להעלאת מע"מ, מהלך שנחשב פשוט ליישום ובעל פוטנציאל הכנסות משמעותי, אך רגרסיבי ולכן רגיש פוליטית.
בתחום המבני הדגישה הקרן כי הגדלת היצע העבודה היא משימה דחופה. היא שיבחה את תוכנית התכנים הכלכלים לצמצום פערים בחברה הערבית, וקראה להמשיך אותה לאחר 2026. לגבי גברים חרדים קבעה כי ההתקדמות מוגבלת, וקראה לאכיפת ליבה במתמטיקה, אנגלית ומדעים, הרחבת הכשרות מקצועיות ושינוי תמריצים כלכליים לעידוד תעסוקה. בנוסף קראה לשיפור הרגולציה, הגברת התחרות והשקעה בתשתיות תחבורה בקצב התואם לגידול האוכלוסייה.
במדיניות המוניטרית העריכה הקרן כי הריבית הנוכחית עדיין מתאימה, אך עם התמתנות האינפלציה נכון להתחיל להוריד אותה בהדרגה לקראת סוף השנה. יחד עם זאת הזהירה כי בנק ישראל צריך להיות מוכן לשנות כיוון אם הלחצים האינפלציוניים יתגברו, בעיקר בשל שוק עבודה הדוק או הסלמה ביטחונית.
המערכת הפיננסית הוגדרה יציבה, עם בנקים רווחיים וממונפים היטב, אך הקרן התריעה מפני חשיפה גבוהה לנדל"ן. היא המליצה להמשיך פיקוח הדוק, לפתח מבחני קיצון לנזילות, ולהימנע מסבסוד משכנתאות קיימות - התייחסות ישירה ליוזמת החוק שגיבש אבי שמחון, יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, והוגשה לכנסת בידי ח"כ אביחי בוארון, שלפיה המדינה תסבסד תשלומי משכנתה ללווים מתקשים.
בקרן הבהירו כי שיעור הפיגורים נמוך, שהמהלך יחליש את העברת מדיניות הריבית, יגדיל את הגירעון וייטיב בעיקר עם בעלי דירות - כלכלת בחירות מובהקת. עוד קראה הקרן להשלים חקיקה בתחום איסור הלבנת הון, לחזק את משטר הבעלות הנהנית ולהחמיר אכיפה.
התרעות פיקוד העורף