"ברוכים הבאים למציאות החדשה": סקטורים שלמים עלולים למצוא את עצמם מחוץ למשחק

מנהל ההשקעות הראשי בסיגמא-קלאריטי בית השקעות מסביר את ההשפעות האפשריות של החידושים בעולמות הבינה המלאכותית והנזקים שעלולים להיגרם

מעריב אונליין צילום: מעריב אונליין
חדשנות, טכנולוגיה (אילוסטרציה)
חדשנות, טכנולוגיה (אילוסטרציה) | צילום: אינגאימג'
4
גלריה
בינה מלאכותית
בינה מלאכותית | צילום: אינגאימג'

את סקירתו פתח אזולאי בדברים: "זעזוע עבר על המשקיעים בשבוע שעבר. כאשר מוצגת טכנולוגיה מהפכנית, הציפייה שהיא תשנה את הכל, תפגין ביצועים כמותם לא נראו והמשקיעים ימשיכו להרוויח ממנה. בשבועות האחרונים התברר שהבינה מלאכותית אשר אמורה להביא הרבה תועלת לעולם, פוגעת בסקטורים מסויימים. ככה זה כשמדובר במהפכה "משבשת" (Disruptive). עולם ההשקעות אוהב יציבות. רוצים מהפכה, אבל בלי זעזועים. ברוכים הבאים למציאות החדשה שבה סקטורים מסויימים עלולים למצוא את עצמם מחוץ למשחק אם לא יבצעו את ההתאמות הנדרשות".

"במקביל, החברות הגדולות חייבות להגדיל את ההשקעות שלהן בתשתית שמיועדת לבינה המלאכותית, אחרת הן לוקחות על עצמן את הסיכון של איבוד נתח שוק. ה"מהומה" בוול סטריט החלה לפני כמה שבועות עת הועלה החשש שבעקבות הצגת כלי בשם Claude Code על ידי אנטרופיק שמאפשר לכתוב קוד בקלות, חברות התוכנה ייאבדו את הערך המוסף שלהן. אם כל אחד יכול לכתוב קוד, אז בשביל מה צריך לשלם לחברת תוכנה? מאחר והנושא נדון לעייפה לאחרונה, לא נדון בו כאן. רק נאמר שככל שעובר הזמן, מתברר שהחלפה של שירותי חברת התוכנה אינה דבר פשוט, בוודאי לא כאשר מדובר מערכות מורכבות שמאפשרות קישור פנים וחוץ ארגוני", הוסיף אזולאי.

בנוסף, טוען אזולי כי בעוד שהמשקיעים תוהים לגבי ההשפעה של קלוד קוד על חברות התוכנה, הגיעה ה"מכה" השנייה עם פרסום הדוחות הכספיים של גוגל ואמזון. "בעוד שהתוצאות היו מרשימות ביותר והצביעו על צמיחה בכל הפרמטרים, תשומת הלב של המשקיעים התמקדה בהשקעות העצומות שהחברות הגדולות (Hyperscalers) מתעתדות לבצע כדי להמשיך ולפתח את היכולות שלהן בתחום של בינה מלאכותית. המספרים נראים כאילו מעולם אחר", אמר.

עצומה של עובדי גוגל נגד ICE (אילוסטרציה)
עצומה של עובדי גוגל נגד ICE (אילוסטרציה) | צילום: שאטרסטוק

בעקבות פרסום תחזית ההשקעה האדירה הזו, המשקיעים החלו לחשוש מכמה דברים, אומר אזולאי. "ראשית, האם התמורה בגין ההשקעה תצדיק את עצמה? מאחר ומדובר בטכנולוגיה חדשה שקשה לאמוד כעת מה תהיה השפעתה המלאה, הרי שהסיכון שהחברות נוטלות על עצמן הוא גדול מאוד. בנקודה הזו ראוי להביא מדבריו של מנכ"ל אמזון, אנדי ג'סי בשיחת הועידה שנערכה לאחר פרסום הדוחות (תרגום חופשי, דגשים שלנו): "ההון שאנחנו מוציאים ומתכוונים להוציא השנה, הוא בעיקר ב-AWS. חלק ממנו מיועד לעומסי העבודה המרכזיים שלנו שאינם קשורים לבינה מלאכותית, שגדלים בקצב מהיר יותר ממה שציפינו. אבל רובו בתחום הבינה המלאכותית, הרבה צמיחה והרבה ביקוש. כשאתה גדל ב-24% משנה לשנה עם קצב הכנסות שנתי של 142 מיליארד דולר, אתה גדל מאוד. אני מאמין בכל ליבי שכל חוויית לקוח שאנחנו מכירים היום תומצא מחדש בעזרת בינה מלאכותית, ויהיו חוויות שאף אחד מאיתנו לא דמיין, אם אתם באמת רוצים להשתמש בבינה מלאכותית בצורה נרחבת, אתם צריכים את הנתונים שלכם בענן ואתם צריכים את היישומים שלכם בענן, אנחנו נשקיע באגרסיביות, נשקיע כדי להיות המובילים בתחום הזה".

עוד מספר אזולאי כי "ג'סי (JASSY) לא יכול להגיד כעת באם ההשקעה תצדיק את עצמה או לא. אבל הוא מכיר בזה שהמספרים הם עצומים וקצב הצמיחה הוא עדיין גבוה מאוד. נזכיר שהכנסותיה של גוגל ששווי השוק שלה הגיע לאחרונה ל 4 טריליון דולר, צמחו ב-2025 ב 15% לעומת השנה הקודמת, כשקצב הצמיחה אפילו הואץ ברבעון האחרון של השנה שעברה. אלו קצבי צמיחה שלא מעט סטארטאפים היו שמחים להציג. המשקיעים מוטרדים עכשיו ובמידה מסויימת בצדק מההיתכנות של ההשקעה המסיבית הזו. אלא שצריך להכיר בזה שאף אחת מהחברות הללו לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור במירוץ הזה מחשש שזה יפגע בהן בעתיד. זה הסיכון וזה גם הסיכוי".

אמזון
אמזון | צילום: רויטרס

עוד אמר: "הנקודה השנייה שמטרידה את המשקיעים נעוצה בכך שהיקף ההשקעה (CAPEX) מאלץ את החברות להקצות נתחים גדולים של התזרים החופשי שלהן לצורך זה, שלא לדבר על כך שהמינוף של חברות מסויימות (כמו אורקל) גדל במידה ניכרת בגלל צורכי ההשקעה. בעוד שעד כה המשקיעים היו מורגלים לכך שהתזרים מאפשר תשלום דיבידנדים או רכישה חוזרת של מניות (BUY BACK), הרי שכעת מרבית התזרים יוקצה להשקעות. ההערכה היא שהרכישות החוזרות של המניות על ידי החברות תורמת כרבע מתוך התשואה הכוללת של המדדים. כל שנותר למשקיעים לקוות הוא  שהתמורה על ההשקעות שמבצעות החברות תפצה על אובדן התשואה שמניבות הרכישות החוזרות והדיבידנדים".

"המהפיכה התעשייתית של הבינה המלאכותית דומה במובנים רבים למהפיכות שהיו בעבר. הבינה המלאכותית משנה התהליכים ומייעלת אותם. בהתחלה היא מרתיעה ומעלה חששות ואז מאומצת במהירות ולבסוף היא מהווה חלק בלתי נפרד מחיינו וגורמת לנו לחשוב "איך יכולנו לחיות בלי זה". ההבדל העיקרי בין המהפיכה הנוכחית לאלו שהיו בעבר היא המהירות שבה היא מתפתחת. לא עובר שבוע שבו לא מוכרזים חידושים ושיפורים שהופכים את עולמנו ומקשים על ההדיוט שאינו מתמצא בטכנולוגיה לעכל את הסנסציה החדשה", הסביר אזולאי.

עם זאת, אמר: "למהירות הזו יש מחיר שאחד מהם הוא החשש של המשקיעים כפי שהוא בא לידי ביטוי בתנודתיות החדה כמו זו שחווינו בימים האחרונים. בסופו של יום, מי שמרוויח הוא לא זה שבורח מהתנודתיות, אלא זה שמשקיע. תשקיעו בחברות שמשקיעות ובחברות שבהן הן משקיעות. אלו יכולות להיות החברות שמספקות את הברזל להקמה של מרכז הנתונים או החברות שמתקינות את מערכות מיזוג האוויר שם. שימרו על חשיפה הגונה לחברות השבבים ולחברות שמספקות את הציוד להקמה של מפעלים לייצור שבבים. חברות בתחום התשתיות הפיזיות והטכנולוגיות, הנדסה, ציוד כבד ועוד מספר רב של תחומים. אבל תשקיעו".

"ולסיום החלק הזה, נבקש להביא ציטוט מתוך מאמר שכתב צייצן טכנולוגי מוכר בשם אריק ג'אנג (Eric Jang) שכתב את המילים הבאות (שוב בתרגום חופשי, דגשים שלנו): "כפי שמיזוג האוויר האיץ את הפרודוקטיביות במדינות בדרום כדור הארץ, כך חשיבה אוטומטית תיצור ביקוש אסטרונומי למחשוב הסקה (Inference). מיזוג אוויר צורך כיום 10% מייצור החשמל העולמי, בעוד שמחשוב מרכזי נתונים צורך פחות מ-1%. יהיו לנו "ברזלים" שחושבים כל הזמן כדי לקדם את העסקים של בעליהם. לכל תאגיד עם כרטיסי מסך פנויים יהיו "הוגים סביבתיים" (ambient thinkers) שיתכננו מחדש כל הזמן מועדים, יפחיתו חובות טכנולוגיים ויחפשו מידע נוסף שיעזור לעסק לקבל את החלטותיו בעולם דינמי", סיים אזולאי את דבריו.

תגיות:
גוגל
/
אמזון
/
בינה מלאכותית
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף