מבחינת הנהגים באיילון, המשמעות המעשית היא פיצול התנועה. לצד הנתיבים הרגילים, יפעל נתיב מהיר סגור יחסית, שמופרד על ידי עמודונים גמישים, שבו תישמר מהירות נסיעה מינימלית של כ-70 קמ"ש. אם המהירות תרד מתחת לרף זה, נתיבי איילון ומשרד התחבורה יוכלו להגביל זמנית את כניסת הרכבים המשלמים כדי לשמור על זרימת התנועה.
השינוי באיילון מגובה גם בהיערכות תשתיתית מחוץ לעיר. הפרויקט כולל שני חניוני חנה וסע חינמיים גדולים, הראשון בשפיים עם כ-6,800 מקומות חניה שייפתח ב-1 במרץ, והשני במבוא איילון עם כ-3,800 מקומות שייפתח ביולי. החניונים אמורים לשמש נקודות כניסה למערכת החדשה, עם מתקנים לאופניים ומקלחונים, במטרה לאפשר מעבר נוח לרכבת, לאוטובוסים ולשאטלים.
עלות הפרויקט הכוללת עומדת על כ-8 מיליארד שקל. לפי נציג אגף החשב הכללי, כמחצית מהעבודות מבוצעות על ידי חברת נתיבי איילון, והמחצית השנייה תתבצע בידי זכיין פרטי שיתוגמל לאורך 14 שנות הקמה והפעלה. נציגת נתיבי איילון, אביטל גרשון, הסבירה כי סדר העדיפות הוא לתחבורה ציבורית, שאטלים ורכבים עם 3 נוסעים ומעלה. רכבים פרטיים עם נוסע אחד או שניים יוכלו להשתמש בכביש ולשלם אגרה דינמית, שתנוע כאמור בין כ-7 שקלים לכ-105 שקלים.
בהקשר הזה נזכיר שהנתיב מחולק לשבעה מקטעי חיוב, שלושה מקטעי נסיעה לכיוון דרום וארבעה מקטעי נסיעה לכיוון צפון, כך שבתרחיש של שעת עומס וחיוב מלא נהג שייסע לכל אורכו עשוי להגיע תיאורטית לכ-735 שקלים לנסיעה הלוך חזור. ברור שלא מדובר בתעריף שמשרד התחבורה מצפה שנהגים ישלמו בפועל, אלא פשוט בדרך "מנומסת" להגיד לנהגים פרטיים לא להיכנס לנתיב בשעות השיא - וישאירו אותו לתחבורה הציבורית שעבורה הוא נועד.