התקציב ההמשכי, כפי שמשתמע מהשם שלו, הוא תקציב שמאפשר אך רק להמשיך את מה שהיה. לוקחים את תקציב השנה הקודמת, מכפילים בממוצע שיעור גידול האוכלוסייה בשלושת השנים האחרונות, ומחלקים ב-12 – הסכום שיוצא הוא הסכום שהמדינה תוציא בכל חודש. כל תוכנית חדשה, רפורמה, מכרז או תוספת תקציבית של משרדי הממשלה מוקפאים בפועל, גם אם הם מוצדקים מקצועית. מותר לשלם שכר, שירותים חיוניים והתחייבויות קיימות, ותו לא.
בהתאם לכך קבע החשב הכללי כי ההוצאה הממשלתית המותרת לשנת 2026 במסגרת ה-1/12 עומדת על כ-605.8 מיליארד שקל ברמה שנתית, שהם כ-50.5 מיליארד שקל בחודש. המסגרת הזו נמוכה בכ-54.1 מיליארד שקל מהצעת התקציב שעברה בקריאה ראשונה בכנסת, אך גבוהה בכ-82.2 מיליארד שקל ממסגרת ה-1/12 שאיתה פתחנו את שנת 2025. המשמעות היא שמרחב הפעולה התקציבי רחב יותר מתחילת שנה שעברה, אך עדיין מצומצם משמעותית ביחס לתקציב המתוכנן ל-2026.
עם זאת, לפני שפותחים את השמפניות, כדאי לסייג את התמונה בשתי נקודות חשובות. ראשית, העודף בינואר 2026 קטן משמעותית מזה שנרשם בינואר אשתקד, אז עמד על כ-22.8 מיליארד שקל בעקבות שינויי חקיקה חד-פעמיים שהקפיצו את ההכנסות. שנית, אם כי נובע מהסייג הקודם, למרות העודף החודשי במבט של 12 החודשים האחרונים הגירעון המצטבר דווקא עלה ל-4.9% תוצר, שהם כ-104.5 מיליארד שקל, לעומת כ-4.7% תוצר בסוף 2025. המשמעות היא שהעודף בינואר שיפר את התזרים החודשי, אך לא עצר את ההתרחבות של הגירעון השנתי.
על פי משרד האוצר, הקיטון השנתי בהכנסות נבע בעיקר מהשוואה לינואר חריג במיוחד אשתקד, וכאשר מנטרלים עיוותים חד-פעמיים, ובעיקר תשלומי דיבידנדים חריגים משנים קודמות והקדמת יבוא כלי רכב, התמונה מתהפכת ולמעשה מדובר בגידול ריאלי של כ-5% בגביית המסים. הגבייה ממסים ישירים עלתה בכ-8%, בעיקר בזכות גידול בניכויים משכר ומדיבידנדים, בעוד שהמסים העקיפים נותרו כמעט ללא שינוי.
אם דפוס הביצוע של ינואר יימשך גם בחודשים הבאים, וההכנסות יישארו גבובות בזמן שבמקביל ההוצאה בפועל תישאר בגבולות התקציב ההמשכי או אפילו מתחת להם, צפויה לכך השפעה כפולה. בצד החיובי, המשך ריסון כזה עשוי להקטין בהדרגה את הגירעון השנתי ולייצב את יחס החוב לתוצר.
בצד השני של המטבע תקציב המשכי מקפיא מדיניות, חונק השקעות חדשות ופוגע ביכולת המשרדים לתת מענה לצרכים דחופים של הציבור - מה שעלול להתגלגל לפגיעה מורגשת בשירותים שהציבור מקבל. עד לאישור תקציב מלא לשנת 2026, מה שיכול לקרות לכל המאוחר בסוף מרץ אחרת נלך לבחירות, זהו המתח המרכזי שילווה את ניהול הכלכלה הישראלית.
התרעות פיקוד העורף