אבל היום, ב-2026, הכללים השתנו. ה"עיוורון ההשקעתי" כבר לא נמצא רק אצל אלו שרודפים אחרי טיפים בטלגרם על מניות קיקיוניות. הוא נמצא אצל המשקיע הסולידי, זה שקונה ETFs (קרנות סל) ובטוח שהוא מוגן בתוך עדר של 500 החברות הגדולות באמריקה.
זו המלכודת של "פיזור" על הנייר. תחשבו על המדד כמו על סלט פירות. אתם בטוחים שקניתם קערה עשירה עם תפוחים, בננות, ענבים ואבטיח. אבל כשאתם מסתכלים מקרוב, אתם מגלים ש-40% מהקערה היא בעצם רק תפוחים מסוג מסוים (בואו נקרא להם "אפל", "מיקרוסופט" או "אנבידיה"). נכון לסוף 2024 ותחילת 2025, המדד האמריקאי הפך לריכוזי ביותר זה עשורים. עשר המניות הגדולות מהוות כמעט 40% מהמשקל שלו.
בואו ניקח דוגמה מהחיים. נניח שהשקעתם במדד S&P 500 בשנת 2025. המדד עצמו אולי עלה בנקודות, אבל אתם בקושי ראיתם תשואה בחשבון הבנק שלכם בישראל. למה? כי המדד הוא דולרי. אם הדולר נחלש מול השקל באותה תקופה, הרווח שלכם "נאכל" בהמרה. משקיע שלא מבין את החשיפה המטבעית של הנכס שלו הוא משקיע עיוור. הוא רואה "ירוק" במסכים בוול סטריט, אבל היתרה בבנק נשארת "אדומה".
מה עושים עכשיו? אל תיכנסו לפאניקה, אבל תתחילו לעבוד. "השקעה היא מהנה ומלהיבה," אמר לינץ', "אך היא מסוכנת אם אינך עושה שום עבודה".
אל תניחו שפיזור נומינלי הוא פיזור אמיתי: בדקו מה המשקל של החברות הגדולות במדד שלכם. תבנו "דליים": כפי שציינתי בטורים קודמים, השתמשו באסטרטגיית ה"דליים". כסף שדרוש לכם לטווח הקצר (3-1 שנים) לא צריך להיות במניות, גם לא במדדים "בטוחים".
תיקון הטיה: אם המדד שלכם עמוס בטכנולוגיה, אולי כדאי להוסיף חשיפה מכוונת למניות ערך או לחברות קטנות (Small-cap).
בשורה התחתונה: בבורסה, האיבר החשוב ביותר הוא הקיבה, לא המוח. הידיעה מה בדיוק יש לכם בתוך המדד היא ה"עוגן" שימנע מכם למכור הכול בבהלה כשהשוק ירד ב-10%. כפי שכתבתי בעבר, ירידות הן הזדמנות, אבל רק למי שבאמת יודע מה הוא מחזיק.
התרעות פיקוד העורף