ההצעה קובעת כי אפליקציות להסעת נוסעים יוכלו לפעול רק לאחר רישום ואישור של משרד התחבורה. כל מפעיל יחויב לעמוד בתנאים מוקדמים, לרבות עבר נקי של בעלי השליטה, יציבות כלכלית, מערכות טכנולוגיות מתקדמות, אבטחת מידע והגנת פרטיות. הרישום יינתן לחמש שנים ויהיה ניתן לביטול או להגבלה במקרה של הפרת כללים.
החוק מגדיר חובות ברורות לאפליקציות: הצגת פרטי הנהג והרכב מראש, חישוב מחיר לפני הנסיעה, שליחת קבלה מפורטת, הפעלת מערכת דירוג, מוקד תלונות ומעקב אחרי המסלול. החברות יחויבו לבדוק את הנהגים והרכבים, לוודא ביטוחים תקפים ולהעביר הדרכות בנושאי שירות ואי-הפליה.
גם הנהגים יידרשו לעמוד בתנאי סף: תושבי ישראל, בני 21 או יותר, בעלי ותק מינימלי ברישיון נהיגה ורכב מבוטח. לשר התחבורה תינתן סמכות להחמיר תנאים, למשל בנוגע לעבר פלילי או מצב בריאותי.
הסעיף המשמעותי ביותר הוא מתן היתר להסעת נוסעים בשכר ללא רישיון מונית, והחרגת רוב ההוראות החלות כיום על מוניות. המשמעות היא פתיחת השוק לתחרות רחבה מול ענף המוניות הקיים. במקביל, בעלי רישיון מונית יוכלו לפעול גם דרך האפליקציות.
לצד הצעת החוק, ארגון ועד הנהגים הציג לוועדה נייר עמדה המבוסס על נתונים רשמיים משוק התחבורה בניו-יורק. לפי הנתונים, כניסת אפליקציות ההסעה הובילה שם להשתלטות כמעט מלאה שלהן על השוק: נתח שוק של כ-84 אחוז, ירידה חדה בפעילות המוניות, וריכוזיות גבוהה הנשלטת בפועל בידי מספר מצומצם של חברות.
עוד עולה מהנתונים כי בניגוד לטענה הרווחת, מחירי הנסיעה לצרכן לא ירדו לאורך זמן אלא עלו, וכי מספר הרכבים והנהגים זינק לממדים גדולים, מה שתרם לעומסי תנועה, זיהום ופגיעה ביעילות התחבורה. במקביל, הכנסות הנהגים הפכו תנודתיות יותר, תוך שחיקה מתמשכת בענף המוניות.
הדיון בוועדה מתמקד בשאלה אם פתיחת השוק תוביל לתחרות אמיתית ולהטבה לציבור, או לשינוי מבני שיפגע בנהגים, יגביר ריכוזיות ויעלה מחירים בטווח הארוך.
התרעות פיקוד העורף