נזכיר שהצוות המליץ כי בכל מקרה הטווח לא יעלה על 6%-10% מהרווח, אבל שר האוצר החליט על 15% - רק מפני שהוא יכול. המס יוטל בתנאי שלא מדובר בבנק קטן ובתנאי שרווחיו בשנה מסוימת עולים על 50% מממוצע הרווח השנתי ב-2022-2018. מדובר בהוראת שעה שתהיה בתוקף עד שנת 2030, כאשר לגבי שנת 2026 מוצע לקבוע שהמס יחול בהתאם לחלק היחסי של השנה.
על פי ההערכות, שיעור המיסוי שיוטל על הבנקים נאמד ב-1.8-1.4 מיליארד שקל בשנה בכל אחת מארבע השנים הבאות. המס ב-2026 יסתכם באופן יחסי בכמיליארד שקל. את המס יממנו בפועל בעלי המניות בבנקים. בניגוד לבנק מזרחי טפחות והבנק הבינלאומי, שם הבעלים הם פרטיים, בעלי הפועלים, לאומי ודיסקונט הם הציבור, המחזיק ב-89% ממניות הבנקים דרך גופים מוסדיים (גופי חיסכון כמו גמל, פנסיה וקרן השתלמות).
במערכת הבנקאית תוקפים בחריפות את המהלך בטענה כי מדובר בהחלטה פופוליסטית המנוגדת לדעת חברי הצוות המקצועי, כמו אנשי אגף התקציבים באוצר ובנק ישראל, שבחנו לעומק את ההצעה. אנשי קרן המטבע שביקרו בישראל הזהירו בשבוע שעבר כי המהלך עלול לפגוע בבנקים וברצון המשקיעים הזרים להגיע לישראל.
בבנקים חוששים שהמיסוי במתכונת הנוכחית יביא לצמצום של 16 מיליארד שקל בהיצע האשראי למערכת העסקית. זה יפגע בצרכני האשראי הקטנים, יוביל לעליית הריבית ויפגע בצמיחה במשק. על פי חישוב הבנקים, על כל מיליארד שקל מס שיוטל המדינה תפסיד הכנסות בהיקף של 1.5-1.2 מיליארד שקל. נזכיר שאגף תקציבים ובנק ישראל התנגדו למיסוי בשל ההשלכות השליליות על ציבור בעלי המניות ומפני שהמודל מצמצם את התמריץ להתייעלות ולפריון.
אם ההחלטה תאושר בסופו של דבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, הבנקים מתכוונים לערער עליה בבג"ץ. עד אז אין בכוונתם לעצור את מתווה ההטבות ללקוחות כפי שנקבע על ידי בנק ישראל, אף שמדובר בהפרה מפורשת של ההבנות.
התרעות פיקוד העורף