על פי חברת הפינטק "קארדקום", היקף הפעילות במגזר מוערך בעשרות מיליארדי שקלים בשנה, וחלק ניכר ממנו התנהל עד לאחרונה מחוץ למערכות מפוקחות. בשנים האחרונות, על רקע לחצי רגולציה, התפתחות טכנולוגית ושינויים בהרגלי הצריכה, המרחב הזה מתחיל להיסגר, ויותר ויותר עסקאות נכנסות למערכת הפורמלית - מדווחות וממוסות.
בשנה האחרונה ביצעה קארדקום את ההתאמות הנדרשות כדי להפוך ל"חברת סליקה כשרה", ופיתחה מערך סליקה ייעודי שאינו פועל בשבת, מותאם לאופי התרומות, ובמקביל עומד בדרישות הרגולציה.
בין הגופים שכבר משתמשים בסליקה הכשרה נמנים ארגוני צדקה גדולים, ובהם ועד הרבנים, לצד עסקים מתחומים מגוונים כמו חנויות יודאיקה, רשתות רהיטים, בתי קפה, מקוואות, מרכזים תורניים וישיבות. המשותף לכולם הוא מעבר לפעילות פיננסית שקופה ומפוקחת יותר, תוך שמירה על מאפייני הקהילה.
לדברי בורנשטיין, כאשר מיליארדי שקלים נכנסים למערכת הרשמית, בסיס המס מתרחב. "הרחבת הפעילות הפורמלית מאפשרת למדינה להישען על נתונים מדויקים יותר ולתכנן מדיניות כלכלית חכמה יותר. אך מעבר לכך, עצם החיבור הכלכלי מפחית מתחים ישנים ומוכיח שהכלכלה יודעת לחבר בין מגזרים טוב יותר מכל שיח פוליטי".
התרעות פיקוד העורף