על פי סקירה של סטארטאפ האנרגיה המתחדשת Organuz, באר שבע מובילה את המדינה עם הספק מותקן של כ-76.39 מגה-ואט על גגות, אחריה חיפה עם כ-48.23 מגה-ואט, אשדוד עם כ-43.35 מגה-ואט. את החמישיה סוגרות אשקלון עם כ-37.29 מגה-ואט ומודיעין-מכבים-רעות עם כ-34.25 מגה-ואט.
בסך הכול, לפי הנתונים, בישראל מותקנות כיום כ-62,757 מערכות סולאריות על גגות, בהספק מצטבר של כ-6.9 גיגה-ואט, בעוד שהפוטנציאל מוערך בכ-26 גיגה-ואט, כלומר כמעט 75% מהיכולת עדיין אינה ממומשת.
במקביל, הביקוש לחשמל ממשיך לעלות. בשנת 2025 נצרכו בישראל כ-80 טרה-ואט-שעה, עלייה של יותר מ-4% לעומת השנה הקודמת, ובאוגוסט נרשם שיא ביקוש היסטורי של 16,970 מגה-ואט. בשעת השיא סיפקו מתקני האנרגיה המתחדשת כ-4,000 מגה-ואט בלבד, נתון שממחיש את הפער בין הביקוש לבין היקף הייצור הסולארי הנוכחי.
גם ברמת משקי הבית הפוטנציאל רחוק ממיצוי. בישראל יש כ-1.1 מיליון בתים פרטיים, אך רק כ-35 אלף מהם מחוברים כיום למערכת סולארית. בשנת 2025 הותקנו 6,448 מערכות ביתיות חדשות בהספק של כ-115 מגה-ואט.
אבל עם כל הכבוד לבתים הפרטיים והמערכות המסחריות, הפער הגדול ביותר נמצא דווקא בבנייני המגורים המשותפים. בישראל יש כ-235 אלף בניינים כאלה, אך רק עשרות בודדות של מערכות סולאריות הוקמו על גגותיהם עד כה. בניסיון להתמודד עם הבעיה, מודלים חדשים מציעים השכרת גגות ליזמים, מענקי הקמה ושילוב תעריף עירוני מועדף, המייצרים לבניינים הכנסה שנתית של עשרות אלפי שקלים או מענק חד-פעמי לשדרוג המבנה ללא השקעה מצד הדיירים. לפי דרורי, זהו הסגמנט בעל פוטנציאל הצמיחה הגבוה ביותר בשנים הקרובות.
בשורה התחתונה, הנתונים מצביעים על שוק שצומח ומתרחב, אך עדיין רחוק ממיצוי. לפי ההערכות, ניתן לייצר על גגות קיימים יותר ממחצית מצריכת החשמל של ישראל, אך בפועל חלק גדול מהיכולת הזו עדיין לא מנוצל - בינתיים.
בדצמבר 2025 נכנס לתוקף שינוי רגולטורי משמעותי, המחייב התקנת מערכת סולארית בכל בית פרטי חדש מעל 100 מ"ר ובכל מבנה מסחרי מעל 250 מ"ר כתנאי לקבלת טופס 4. המשמעות היא שכל מי שבונה בית חדש בישראל, למעט בניינים משותפים שהוחרגו מחובת התקנה מלאה, הופך גם ליצרן חשמל - מהלך שעשוי להגדיל את ההיצע בשנים הקרובות ולצמצם את הפער.
התרעות פיקוד העורף