הרעיון שמאחורי החוק הוא ליצור תמריץ כלכלי לבעלי קרקעות שלא להחזיק קרקע "רדומה" לאורך שנים, בתקווה שבהמשך המחירים יעלו, אלא לבנות עליה או למכור אותה ליזם שיבנה. כך המדינה מקווה להגדיל את היצע הדירות ולצמצם עליות מחירים.
בענף הבנייה טוענים מנגד כי עיכובים רבים אינם נובעים מחוסר רצון לבנות אלא מתכנון, תשתיות ואישורים שבשליטת המדינה, ולכן המס לא ייצור דירות נוספות אלא בעיקר יגולגל לעלויות ולמחירים.
לטענתו, חברה שרוכשת קרקע רוצה ממילא לבנות כמה שיותר מהר בגלל עלויות המימון הגבוהות לא מותירות ברירה, והחסמים שמעכבים את הבנייה הם בעיקרם בשליטת המדינה.
כדי להמחיש את הפער בין מטרת החוק לבין המציאות בשטח וכמה חסמים המדינה שמה, פלטו סיפר על שיחה שקיים השבוע, ממש בבוקר יום שלישי בו התכנסה הוועדה.
"דיברתי הבוקר עם מנכ"ל מליסרון, שאמורה לבנות עבור אינבידיה. הם היו צריכים לעקור 22 עצי אקליפטוס בשביל הבנייה, ופקיד היערות הכריח אותם להחזיר את העצים ליוקנעם. עיריית יוקנעם אמרה 'אין לי מקום', וככה יושבים 22 עצים, עם חיתולים, ומחכים לפתרון. וכאלה חסמים יש עשרות".
לדבריו מדובר בדוגמה אחת בלבד לשורה ארוכה של עיכובים שאינם בשליטת היזמים אך כן משפיעים על העלות הסופית. פלטו הוסיף כי "הטענה שהכסף דרוש לריווח מדרגות המס מלאכותית, והניסיון לתרץ את החוק בבעיות גרעון מוכיח שגם האוצר מבין שמדובר בחוק רע. הם התאהבו בטיעון של הגרעון למרות שברור לכולם שבשנה הקרובה הוא לא יביא הכנסות כלל".
התרעות פיקוד העורף