שרה ובעלה ממש לא לבד. בשנת 2025 לבדה עלו לישראל 22,122 עולים חדשים, שרובם אומנם ילדים או מבוגרים בגיל העבודה, אבל כמעט חמישית מהם, 3,951 עולים, הם מעל גיל 60. בשנת 2024 האחוזים היו מעט יותר נמוכים, אבל במספרים נומינליים מספר הזקנים מקרב העולים היה גדול יותר – 5,421 מתוך 32,161 עולים היו מעל גיל 60. בשנת 2023 היה מספרם 6,727 מתוך 46,590 עולים. כלומר, בתוך שלוש שנים בלבד, מספר העולים מעל גיל 60 שמתגוררים בישראל גדל ביותר מ־16 אלף. רובם המוחלט, סביר להניח, לא נכנסו מחדש למעגל העבודה, אלא כמו שרה ובעלה - חיים על קצבאות וחסכונות שצברו בחו”ל שכמובן נקובות בדולר. כן, זה שנשחק ושהתחזיות אומרות שיישחק אפילו יותר.
כמובן שלא כל העולים עלו מארה”ב ולא כולם זכאים לסושיאל סיקיורטי ומקבלים את אותו הסכום, אבל נניח לצורך העניין שכל ה־16 אלף מקבלים את אותה קצבה ממוצעת שעומדת, נכון לינואר 2026, על 2,071 דולר. באפריל, אז שער הדולר חצה את רף ה־3.8, הקצבה שלהם הייתה שווה בערך 7,870 שקל. היום, כשהדולר כבר אומר שלום מלמטה ל־3.1 שקלים, הקצבה שלהם שווה רק 6,420 שקלים. 1,500 שקל מהתקציב החודשי פשוט התאדו להם, כפול אם מדובר בזוג, ולפי רוב התחזיות המגמה הזו לא הולכת להיעצר בקרוב.
מדובר במכה כלכלית לא פשוטה בכלל לאותם עולים חדשים, שנאלצים להצטמצם לרמת חיים הרבה יותר נמוכה מזו שהם תכננו, רמת חיים שגם אם לא תגרום להם לעזוב – ושרה בהחלט לא מתכוונת לעזוב – תפגום בחוויית העלייה לישראל ועלולה לגרום לחברים שלהם שעוד מתלבטים לשקול מחדש את העניין, ואולי להמתין כמה שנים עד יעבור זעם. זו לא סיבה לא לשמוח מהתחזקות השקל ובוודאי שלא סיבה לבנק ישראל להתערב, ובכל זאת, כדאי שהגורמים הרלוונטיים יקדישו לנושא מחשבה.
בסדר, תגידו, שיא זה שיא ולמה לקחת דווקא את הנתון של ספטמבר? בואו נשווה שפל לשפל וניקח את הנתון של אפריל, אז הביטקוין עמד על בערך 75 אלף דולר. אם תוך קצת פחות משנה הוא ירד ב־5,000 דולר, שהם בערך 6.7%, זה נשמע כמו משהו שאפשר לחיות איתו, לא? אלא שגם פה נכנס שער הדולר. בשפל הביטקוין של אפריל, הדולר היה קרוב מאוד לשיא שלו, ו־75 אלף דולר הקנו למשקיע ישראלי שמכר ביטקוין 285 אלף שקל. לעומת זאת את שער הדולר של השפל הנוכחי אתם כבר מכירים, ו־70 אלף דולר יקנו לישראלי שימכור ביטקוין 217 אלף שקל בלבד. הפער של 6.7% בדולר הופך לכמעט 24% בשקלים – ובישראל מדברים בשקלים.
אותו העיקרון תקף כמובן גם כשמדברים על משקיעי מדד S&P 500 הישראלים בשנה האחרונה, אך שם המזל שלהם היה שהמדד עצמו עלה בשנה האחרונה ביותר מ־15%. ככה שהתשואה, בניכוי הירידה של הדולר, אומנם הייתה מאכזבת – אבל לפחות הייתה תשואה. גם כאן, לפחות אם אתם משקיעי קריפטו - ולפי סקר טרי מתחילת החודש שביצעה קבוצת גיאוקרטוגרפיה עבור פורום חברות הקריפטו,21% מהאוכלוסיה הבוגרת מחזיקים כיום קריפטו – התחזקות השקל היא לא בהכרח רק חדשות טובות.
אין מה לדאוג להם, 32 מיליארד דולר הם סכום דמיוני איך שלא נסתכל על זה, אבל תסכימו איתי שיש פער לא מבוטל בין 121.6 מיליארד שקל לבין 99.2 מיליארד שקל, לפי שער של 3.1 שקלים לדולר. הייתי יכול למצוא מה לעשות עם 22.4 מיליארד שקל, ואני בטוח שגם רפפורט ושות’. ובשות’ אני מתכוון כמובן לקופת המדינה, שצפויה להכניס מהאירוע סדר גודל של 4 מיליארד דולר במיסים – כלומר פלוס מינוס שלושה מיליארד שקל הלכו שם לאיבוד בהפרשי השערים. בסך הכל התקציב של משרד העלייה והקליטה, משרד הבינוי, משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה – ביחד. בקטנה כזה.
התרעות פיקוד העורף