לפני שמדברים על "רווחים חזיריים", צריך להבין למה הפרמיות של כולנו זינקו בשנתיים האחרונות. התשובה לא נמצאת רק במשרדי המנכ"לים, אלא בכבישים ובמחדלי הממשלה. מכת גניבות הרכב הפכה למגיפה לאומית, וכתוצאה מכך חברות הביטוח נאלצות לשלם פיצויים בהיקפי עתק.
את העלות הן מגלגלות אל הפרמיה שלנו. עכשיו מגיע האבסורד: ממשלה, שנכשלה במניעת הגניבות וגרמה לייקור הביטוח, באה לחברות ואומרת: "הרווחתם? תביאו לנו 90%". זהו מס על הפחד.
המדינה יצרה קרטל בחסות החוק, ועכשיו היא רוצה למסות אותו. זה כמו לסגור את כל המאפיות בעיר חוץ מאחת, ואז להתלונן שהלחם יקר ולהטיל עליה קנס.
בואו נניח לרגע שאנחנו המנכ"לים של "הראל" או "מגדל", והמדינה מודיעה לנו שכל רווח מעל רף מסוים - יוחרם. מה נעשה? לא צריך להיות גאון פיננסי כדי להבין את המהלך הבא: אם אסור לי להרוויח יותר מדי, אדאג שההכנסות שלי יגדלו במקביל להוצאות, או פשוט אעלה את מחיר הפרמיות כדי לשמור על שולי הרווח בתוך הטווח ה"מותר". התוצאה תהיה קיפאון, השירות יהפוך גרוע אפילו יותר, והמחיר - בניגוד לכל היגיון פופוליסטי - רק יעלה. כבר כיום חברות הביטוח לא מוכנות לבטח רכבי ספורט מסוימים מפני שהמחיר שהן יכולות לגבות מוגבל.
אבל הנזק הגדול באמת יגיע בטווח הארוך. איזה משקיע שפוי יכנס לשוק שבו הממשלה מחרימה 90% מההצלחה? ענף הביטוח הוא תנודתי; הרווח הגבוה בשנים הטובות הוא הפיצוי על הסיכון בשנים הקשות. אם המדינה אומרת "בהפסדים אתם לבד, ברווחים אנחנו שותפים", היא תולה שלט ענק של "אין כניסה" בנתב"ג.
במקום פופוליזם זול, הליכוד צריך לחזור לשורשיו הליברליים שנשכחו: משילות ויד קשה נגד גנבי הרכב, תחרות והסרת חסמים רגולטוריים, כולל פתיחת השוק לחברות זרות.
ומילה אחרונה לח"כ בוארון: אם אתה רוצה לעזור לציבור, אל תטיל מיסים - תאכוף את החוק. תפקיד הממשלה הוא לא לנהל את שורת הרווח של חברות פרטיות, אלא לדאוג לביטחון הרכוש ולזירה הפתוחה לתחרות. כל התערבות אחרת היא נזק נטו.
התרעות פיקוד העורף