על פי הבנק המרכזי, פער זה, שהוא למעשה הפסד תוצר פוטנציאלי, יישאר ברמה של 1.5% אפילו בסוף 2027. לטווח הארוך צוות קרן המטבע הבין לאומית מחזיק בעמדה כי הצמיחה תהיה בשיעור שנתי של 3.5% לעומת 4% לפני המלחמה. הירידה הצפויה בקצב הצמיחה נובעת מהשפעות המתמשכות הקשורות לסכסוך, כולל עלייה בהוצאות הביטחון וגיוס כוחות מילואים, פרמיות סיכון גבוהות יותר וכן זמינות מופחתת של עובדים שאינם ישראלים.
השפעות אלו מחריפות אתגרים מבניים קיימים, כגון ירידה בגידול האוכלוסייה בגיל העבודה והשתתפות נמוכה בשוק העבודה ובכישורים בקרב קבוצות ספציפיות. בתרגום חופשי: לעובדים, מהסקטור החרדי בעיקר, אין כישורים להתמודדות עם משק מודרני צמא לצמיחה מוטת טכנולוגיה וחידושים.
3. מה עוד גורם לפער בתוצר? מחסור בעובדים. פשוט אין מספיק עובדים במשק לעבודות צווארון אפור. חסרים גם עובדים בעלי מיומנויות גבוהות בתחומי תעשיות העילית. נמנה את הסיבות למחסור בעובדים: בראש ובראשונה - הירידה לחו"ל בשלוש השנים האחרונות בהיקף נטו (יורדים לעומת חוזרים) של 136,594 נפש, כפי שציינו כאן בשבוע שעבר. קרן המטבע הבין לאומית מזהירה כי חידוש הסכסוכים האזוריים יהדק את מגבלות ההיצע, יגביר את ההגירה, יפגע באמון המשקיעים והצרכנים ובכך יחליש את הצמיחה תוך העלאת האינפלציה.
עוד בתחום התעסוקה - הגברים הערבים, ששיעור תעסוקתם יורד (בין השאר בגלל המשבר בנדל"ן) לכ-75%, בעוד אצל הנשים הערביות חלה עלייה לכמעט 45%. קרן המטבע הבין לאומית ממליצה לממשלה להמשיך בשנת 2027 בתוכנית לקידום חרדים ונשים ערביות ולצמצם את פערי המיומנויות, כפי שהחל בשנת 2022 עם מעט הצלחה בקרב החרדים. בנוסף נדרשת פעולה נחרצת יותר, כולל אכיפת תוכניות לימודי ליבה במתמטיקה, מדעים ואנגלית, הרחבת הכשרה מקצועית וטכנולוגית ועיצוב מחדש של תמריצים פיסקליים לעידוד כניסה לשוק העבודה, אומרת קרן המטבע הבין לאומית. תמריצים פיסקליים - הכוונה להפחית את התשלומים לחרדים כדי לאלץ אותם לצאת לשוק העבודה.
סיבה רביעית היא העובדים מחו"ל, שמספרם אומנם גדל מ-132,300 ברבע הרביעי של 2023 ל-165,200 ברבע האחרון של 2024, אבל אין בכך מספיק כדי לפצות על אובדן העובדים הפלסטינים. כלל העובדים הזרים במשק - מחו"ל, יהודה ושומרון וחבל עזה - עמד בנובמבר האחרון על 221,136 לעומת 192,557 שנה קודם לכן, ועדיין נמוך בהשוואה ל-232,242 ערב המלחמה, עת עבדו בישראל גם העזתים, שחלקם אספו מודיעין על ישראל.
סיבה חמישית למחסור בעובדים היא שבסוף שנת 2024 עדיין היו 67,400 מפונים מבתיהם בגבול הצפון שעדיין חוששים לחזור ולגור ביישובים, בעיקר אלה במרחק עד 5 ק"מ מהגבול. אומנם מדובר בירידה מ-128,600 מפונים בסוף 2023, אך חלק עדיין לא חזרו לביתם וחלק לא התערו מחדש בשוק העבודה. שיעור התעסוקה אצל בני 15 ומעלה במרחק עד 5 ק"מ מהגבול הלבנוני ירד מ-63% לפני המלחמה ל-58.5% ברבע הראשון של 2025, כך לפי הלמ"ס, שמצאה כי ביישובים צמודי גדר בגבול עזה הייתה ירידה בשיעור התעסוקה מ-74.2% לפני המלחמה ל-67.1% בשנת 2024 והתאוששות ל-73.1% ברבע הראשון של 2025.
סיבה שישית למחסור בעובדים במשק הישראלי היא העובדה שחלק מציבור העובדים והתורמים הגדולים למשק הישראלי עשה, ועדיין עושה, מילואים ארוכים. עם פרוץ המלחמה 3.4% מכלל העובדים במשק היו במילואים, מספר שירד אט-אט ל-0.5% ברבע הראשון של 2025. זה המקום להדגיש כי היוצאים למילואים הם בדרך כלל אנשים יותר מיומנים, יותר חרוצים, יותר תורמים למשק בימים רגילים, החסרים במקומות העבודה בחברה האזרחית היצרנית.
סיבה שביעית היא העובדה כי מספר הישראלים שסובלים ומוכרים במרשם הציבורי כאנשים עם מוגבלויות עלה מ-1.163 מיליון בשנת 2023 ל-1.32 מיליון בשנת 2024. שימו לב, מספר האנשים שקיבלו מהמוסד לביטוח לאומי גמלת נכות וגמלת סיעוד קפץ מ-385,200 בשנת 2023 ל-416,900 בשנת 2024. כך לדוגמה מספר האנשים עם מוגבלות נפשית ביישובים צמודי גדר מול עזה עלה מ-1,600 בשנת 2023 ל-8,600 בשנת 2024, וביושבי עזה במרחב מ-9,500 ל-21,300. בגבול לבנון מספר הזכאים לגמלה בגין מוגבלות נפשית עלה מ-68,900 ל-74,800 נפש.
4. מטבע הדברים, וכיוצא מהאמור לעיל, מספר המשרות הפנויות עולה בהתמדה מאז המלחמה, מ-128,115 ברבע הראשון של 2024 ל-138,640 ברבע הראשון של 2025 ועד 147,210 ברבע השלישי של 2025. מחסור של בעלי משלח יד אקדמי עלה מ-19,717 ברבע הראשון של 2024 ל-25,093 ברבע השלישי של 2025. מספר המשרות למנהלים עלה מ-2,210 ל-3,408. המחסור בהנדסאים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה עלה מ-9,961 ל-12,506. ככל הנראה חלק מהטכנאים והנדסאים נספג במערכת הצבאית והביטחונית, כך שפחות מהם פונים לתעשייה האזרחית. אפילו פקידים כלליים ועובדי משרד מחוזרים, והביקוש עלה מ-6,165 ל-10,369.
אצל העובדים הישראלים השכר טיפס ל-14,677 שקל לחודש. מספר המשרות בדצמבר האחרון כבר הגיע ל-4.361 מיליון - עלייה של 2.3% לעומת דצמבר 2024, מזה של ישראלים 4.161 מיליון - עלייה של 1.6% לעומת דצמבר 2024. קצב גידול המשרות גבוה מקצב גידול האוכלוסייה (1.1%). באין מספיק עובדים, כשהשכר עולה וישנה דרישה לעלייה ברמת החיים, נוצר כוח הנעה, מוטיבציה, בקרב העובדים. מפיקים יותר ממה שנתון מבחינת כוח העבודה וההון המושקע בייצור התעשייתי.
ואכן, ב-11 החודשים הראשונים של שנת 2025 הייצור התעשייתי זינק, לפי נתונים מנוכי עונתיות של הלמ"ס, בשיעור שנתי של 10%, בעוד מספר המשרות עלה רק ב-1.2% ומספר השעות ב-0.7% בלבד. מדהים כיצד מייצרים הרבה יותר עם פחות כוח אדם ושעות תשומה נדרשות. בשלושת החודשים ספטמבר-נובמבר הפלא התעצם: הייצור התעשייתי עלה בשעור שנתי של 17.1% לפי נתוני המגמה, מספר המשרות עלה בשיעור שנתי של 1.6% בלבד ומספר שעות העבודה עלה בכלל בשעור שנתי של 1.2%. מפליא. נכון, מרבית ה"פלא" טמון בתעשיית הטכנולוגיה העילית, והעלייה בפריון העבודה הייתה בקצב נמוך בהרבה מההייטק, גם בתעשייה המסורתית.
השכר בהייטק עמד בנובמבר 2025 על 28,262 שקל לחודש, פי 2.1 מהשכר הממוצע במשק, כך הלמ"ס. על פי הבנק המרכזי, כ-57% מכלל יצוא סחורות ושירותים מיוחס לחברות הייטק. נאמר שזה מסביר את ייסוף השקל האדיר. נציין כי כאשר עמיר פרץ היה יו"ר ההסתדרות הוא התחייב בשנת 2006 ששכר המינימום יהיה 1,000 דולר לחודש. בחודש דצמבר האחרון השכר הממוצע במשק היה 4,342 דולר לחודש, ושכר המינימום יהיה באפריל השנה 6,443.85 שקל - כ-2,066 דולר, נכון לזמן כתיבת שורות אלה.
כדי להמשיך ולצמוח היטב בשנים הקרובות, צמיחה שהיא חיונית לחוזקו של המשק, שעליו מסתמך העם, חייבים לנקוט בצעדים הבאים: להגביר את השימוש בבינה מלאכותית, שיכולה לחסוך כוח אדם רב חסר שהמשק משווע אליו; להעלות את גיל הפנסיה באופן חוקי ולא וולונטרי, כנהוג בדנמרק, שם גיל הפנסיה עולה ככל שתוחלת החיים עולה. הגיל יעלה מ-67 השנה ל-68 בשנת 2030 ובהמשך לגיל 70. לזקנים יש מה לתרום, אז למה שהמשק לא יעשה בזה שימוש?
שימוש בבינה מלאכותית חייב להיעשות גם בתחום גביית מיסים, כדי להקצות עוד תקציב להכשרה מקצועית רלוונטית לאלה שנשארו מאחור מבחינת היכולות. השכלה רלוונטית למשק הישראלי, השכלה עכשווית, ולא השכלה של המאה ה-19, כפי שיש לחלק מהאוכלוסייה בעודם מקבלים קצבאות והקצבות ללא תרומה לחברה.
התרעות פיקוד העורף