הקריסה העולמית: מה קרה למחיר?
בינואר 2024 הגיע מחיר שמן הזית העולמי לשיא חסר תקדים של 10,281 דולר לטון. הסיבה המרכזית הייתה בצורת קשה בספרד, שמייצרת כ-45% מהתפוקה העולמית. ירידה חדה ביבולים בשנים 2022–2023, לצד פגיעות אקלים באיטליה, יוון ותוניסיה, יצרו מחסור עולמי ממשי. גל ספקולטיבי בשוק הסחורות האיץ את העליות.
אלא שמאביב 2024 החלה התאוששות. שיפור תנאי הגידול בספרד, יבולים טובים ביוון ובטורקיה והסתגלות הביקוש למחירים הגבוהים הובילו לצניחה חדה במחיר לרמה של 5,800–6,000 דולר לטון – ירידה של כ-42% מהשיא.
למרות זאת, חשוב לציין שהמחיר הנוכחי עדיין גבוה מהממוצע הרב-שנתי שנע סביב 3,000–4,000 דולר לטון. כלומר, השוק העולמי ירד משמעותית, אך אינו זול היסטורית. השאלה המרכזית היא כיצד הירידה הזו מתורגמת למדף הישראלי.
סקר מחירים: כך נראה המדף ברשתות המזון
המכון לחקר הקמעונאות ערך סקר מחירים ברשתות המזון המרכזיות בישראל באמצעות אתר פרייסז, ובדק את מחיר בקבוק שמן זית בנפח 750 מ"ל בקטגוריית המחיר הנמוך בכל רשת – כלומר מותג פרטי או יבוא זול.
ברשת אושר עד נמכר בקבוק ב-16.90 שקלים, המחיר הזול ביותר בסקר. במחסני השוק המחיר עומד על 17.90 שקלים. ברמי לוי המחיר 19.80 שקלים, בקרפור 19.90 שקלים ובשופרסל דיל 19.95 שקלים – טווח אמצע צפוף סביב 20 שקלים. בויקטורי המחיר כבר מטפס ל-25 שקלים. בקשת טעמים הוא עומד על 27.90 שקלים, ואילו בטיב טעם מגיע ל-34.90 שקלים – יותר מכפול מהמחיר הזול ביותר.
למה הירידה העולמית לא מתגלגלת במלואה לצרכן?
התופעה מוכרת בספרות הכלכלית בשם Asymmetric Price Transmission – העברת מחירים א-סימטרית. עליות במחיר חומר הגלם מועברות במהירות לצרכן, ואילו ירידות מועברות באיחור ולעיתים באופן חלקי בלבד. במקרה הנוכחי, למרות ירידה של 42% במחיר העולמי מהשיא, מחירי המדף בישראל ירדו להערכתנו בטווח של 15%–25% בלבד מהשיא המקומי.
הסיבות האפשריות כוללות מכירת מלאי ישן שנרכש במחירים גבוהים, ריבוי חוליות בשרשרת האספקה שכל אחת שומרת על מרווח, כוח שוק משמעותי של רשתות גדולות ועלייה בעלויות תפעול, שכר ולוגיסטיקה בישראל. המשמעות היא שהירידה העולמית משפרת גם את רווחיות השחקנים בשרשרת, ולא רק את מחיר הצרכן.
ההפתעה הגדולה: שמן הזית הישראלי
אם פערי הרשתות מפתיעים, הנתונים על שמן זית ישראלי דרמטיים עוד יותר. חוות רעים נמכרת ב-50 שקלים לבקבוק של 750 מ"ל. משק אחיה, קיבוץ מגל, פתורה וארץ גשור נמכרים ב-57 שקלים. הממוצע עומד על כ-55–56 שקלים לבקבוק.
מול המחיר הזול ביותר, 16.90 שקלים, מדובר בפער של כ-229%. גם מול רמת האמצע סביב 20 שקלים, הפער עומד על כ-180%–190%. אפילו מול טיב טעם, הרשת היקרה ביותר בסקר היבוא, השמן הישראלי יקר בכ-60%. כאן כבר לא מדובר בפער בין רשתות, אלא בשני שווקים כמעט נפרדים.
האם המחיר הישראלי מוצדק?
ישנם פערי עלות אמיתיים: ספרד מייצרת פי 80–100 מישראל; עלויות העבודה גבוהות יותר; עלויות המים מהגבוהות בעולם; תנאי ביטחון ומחסור בעובדים בעונות מסיק; וייצור בוטיקי עם מסיק מוקדם וזנים ייחודיים. עם זאת, קשה לייחס פער של פי שלושה לעלויות בלבד. חלק מהפער נובע ממיצוב פרימיום ומנכונות של פלח צרכנים לשלם פרמיית זהות ותמיכה בחקלאות מקומית.
בישראל כמעט ואין שכבת ביניים. אין כמעט מוצר מקומי איכותי במחיר של 30–35 שקלים. הקפיצה מ-35 שקלים ביבוא ל-50 שקלים ומעלה בישראלי חדה מאוד. מותגים ישראליים במחירים עממיים מבוססים לרוב על יבול חו"ל או תערובות בין ייצור מקומי ליבול חו"ל.
התנהגות הצרכן תחת קיטוב
הקיטוב מייצר ארבעה דפוסי תגובה בולטים: מעבר רשת לדיסקאונט, מעבר ממותג ישראלי ליבוא זול, חיפוש מבצעים אקטיבי וצמצום שימוש או שילוב שמנים חלופיים. רק כ-15%–20% מהצרכנים ממשיכים לרכוש שמן זית ישראלי בקביעות, לרוב משיקולי איכות, אידאולוגיה או הכנסה גבוהה יותר. כאשר הפער מגיע לפי שלושה, רוב הצרכנים אינם חשים שהבדל הטעם מצדיק את המחיר.
האם נדרשת התערבות רגולטורית?
השורה התחתונה
שוק שמן הזית בישראל מפוצל לשני עולמות מקבילים: יבוא בטווח 17–35 שקלים, עם פער פנימי של יותר מ-100% בין רשתות, ופרימיום ישראלי בטווח 50–60 שקלים. הירידה העולמית במחיר לא תורגמה במלואה למדף המקומי. חלק מהפער נובע מעלויות אמיתיות, חלק מתופעת העברת מחירים א-סימטרית וחלק ממיצוב שיווקי.
לצרכן המסר ברור: השוואת מחירים ומעבר רשת יכולים לחסוך עשרות ואף מאות אחוזים. לקובעי המדיניות המסר מורכב יותר: לא פיקוח – אלא שקיפות. וכשמחיר הקומודיטי קורס בעולם, אך הצרכן הישראלי עדיין משלם פי שלושה על תוצרת מקומית, זו כבר אינה רק שאלה של איכות. זו שאלה של מבנה שוק, תחרות ושקיפות ציבורית.
התרעות פיקוד העורף