ירידת הדולר לרמות של כ-3.10 שקלים בחודש ינואר, ואפילו מתחת ל-3.07 בסופ"ש האחרון, הובילה לעלייה חדה במיוחד ברכישות מט"ח מצד הציבור הישראלי, תופעה שמדגישה עד כמה שער החליפין הפך לשיקול צרכני יומיומי ולא רק פיננסי. נתונים שהגיעו לידי "מעריב" ומפורסמים היום (שני), מצביעים על כך שהיקף הרכישות בחודש ינואר היה גבוה בכ-160% מהממוצע החודשי בחודשים שקדמו לו והיווה כמעט שליש מכלל הרכישות בתקופה שנבדקה.
בלאיה מציינים כי מרבית העסקאות הן קטנות יחסית. כ-80% מהרכישות הן בסכומים של עד 500 דולר, כ-12% בטווח של 500–1,000 דולר, וכ-8% בטווחים גבוהים יותר.החציון עומד על כ-120 דולר בלבד - כלומר רכישות תכופות בהיקף נמוך. לצד זאת קיימת גם שכבה של רכישות גדולות יותר סביב תכנון חופשה, לעיתים באלפי דולרים, מה שמייצר שילוב של פעילות שוטפת עם רכישות נקודתיות.
התנהגות הקונים לאורך זמן מלמדת כי חלקם מבצעים בפועל "מיצוע מחיר". יותר ממחצית מהרכישות החוזרות בוצעו בשער נמוך מהרכישה הקודמת והפער הממוצע בין רכישות עומד על כעשרה ימים. המשמעות היא שלא מדובר רק ברכישה אימפולסיבית, אלא במעקב מודע אחרי השער וניסיון לנצל ירידות.
"הנתונים מראים שהציבור לא 'יושב על הדולר' כהשקעה" הוא מסכם, "אלא משתמש בו בעיקר להזמנת טיסות וחופשות – זו צרכנות חכמה יותר מאשר הימור על מט"ח".
התרעות פיקוד העורף