ברקת אמנם הציג זאת כהצלחה והדגיש כי הזוכה הציעה סל במחיר של כ-1,098 שקלים, נמוך בעשרות אחוזים מהמחירים המקסימלי שנדרש במכרז, אך ניתן להניח שהוא היה חותם בלי למצמץ על מכרז עם מחיר סופי יותר גבוה אבל ששאר הרשתות משתתפות בו ולא הפארסה הנוכחית שבה תכנית הדגל שהוא נופף בה זכתה להתעלמות מוחלטת של הרשתות הגדולות.
במכתב רשמי ששלח לממונה כתב ברקת כי הצטברו "אינדיקציות שונות המעוררות חשש להתנהלות מתואמת לכאורה בין חלק מרשתות המזון", ובהן תגובות דומות ומתוזמנות, מסרים ציבוריים זהים ולחץ ענפי נגד המיזם. ברקת מדגיש שאין קביעה כי הופר חוק התחרות, אך מבקש לבדוק האם מדובר בהסדר כובל או בפגיעה בתחרות.
"לאור חשיבות הנושא לציבור ולמשק, ובשים לב להשפעה הישירה האפשרית על רמת התחרות בענף המזון ועל יוקר המחיה בישראל, אבקש כי רשות התחרות תבחן: האם מתקיימות אינדיקציות להסדר כובל או לתיאום עמדות בין מתחרים בענף הקמעונאות, באופן ישיר או באמצעות מתווכים. והאם קיים חשש לפגיעה בתחרות או בהתנהלות תחרותית תקינה במסגרת פרויקט 'הסל של ישראל' כותב ברקת, וקורל לממונה לנקוט צעדים "ככל שיימצא כי הדבר נדרש בהתאם לסמכויות הרשות".
כעת הכדור עובר לרשות התחרות, אך גם אם תיפתח בדיקה, ואפילו אם יימצא שאכן היה תיאום מה שכלל לא בטוח, עדיין זה לא ישנה את העובדה הבסיסית: תוכנית שנועדה לגרום לרשתות להתחרות על הצרכן הסתיימה בכך שהן פשוט בחרו לא להשתתף בה, ככה שאולי, רק אולי, הייתה בעיה גם בתחרות עצמה.