הוצאות בשקלים - הכנסות בדולרים
"כל או מרבית ההוצאות של חברות הסטארט-אפ בשלבים הראשונים, וגם בשלבים מתקדמים יותר, הינן בשקלים - בעיקר, משכורות והוצאות נלוות בישראל. בעוד שכל גיוסי ההון, שהם תנאי הכרחי להצלחת כל מיזם טכנולוגי, הינם בדולרים. ככל שסטארט-אפ מתחיל לייצר הכנסות, רוב או כל הכנסות אלו הינם גם הם בדולרים".
"התחזקות השקל והיחלשות הדולר מקצרות בפועל את התקופה שבה המזומן בקופה מספיק לחיי הסטארט-אפ", הוא מסביר, ומדגיש שמדובר בפרמטר קריטי. סטארט-אפים נמצאים במרוץ מתמיד נגד הזמן, וגם אחרי גיוס יש להם חלון מוגבל להשיג מדדי ביצוע שיאפשרו את הסיבוב הבא. לדבריו, רוב החברות יידרשו לגייס הון כמה פעמים עד שיצליחו.
חיי הסטארט אפ מתקצרים
לרנר מוסיף כי נוצר גם אפקט משני. "ככל שהכסף ברשות הסטארט-אפ מספיק לפחות זמן, ההשקעה בו מסוכנת יותר, מה שמוביל ללחץ על שווי הסטארט-אפ לצרכי גיוס הון". כלומר, השווי ירד והיזמים ידרשו לתת למשקיעים חלק גדול יותר ממניות המיזם תמורת אותו סכום. "או לדרישה מצד משקיעים לגיוסי הון גדולים יותר כתנאי לסגירת סיבוב גיוס, דבר שמקשה עוד יותר על גיוסי ההון".
על רקע זה הוא סבור כי מדובר כבר בשאלה מדינתית ולא רק עסקית. "נדרשת פעולה מיידית של המדינה לתמיכה בשער הדולר או צעדים אחרים, למשל הטבות מס", הוא אומר, ומבהיר שהמטרה היא להגן על מנוע הצמיחה המרכזי של המשק הישראלי.
התרעות פיקוד העורף