הנורבגים גינו את ישראל והפסידו מיליארדים - מי הרוויח?

כשהמלחמה פרצה, חלק מהמשקיעים מיהרו לצמצם חשיפה לישראל - בשל חשש כלכלי או כצעד גינוי. הבולטת הייתה קרן העושר הנורבגית. מנגד, היו כאלה שבחרו הפוך. מי הרוויח ומי אכל את הלקרדה?

אריאל פייגלין | כתב ופרשן כלכלי צילום: אבשלום ששוני
יונס גר סטיורה, ראש ממשלת נורבגיה
יונס גר סטיורה, ראש ממשלת נורבגיה | צילום: רויטרס
2
גלריה

אז מי מהם הרוויח ומי "אכל את הלקרדה"? אתם בטח כבר יודעים את התשובה, ובכל זאת, יצאנו לבדוק את המספרים המדויקים.

המפסידים והמרוויח הגדול

"הסיפור של שוק ההון הישראלי בין השנים 2024 ל-2026 הוא שיעור מאלף בפער שבין השקעה מונעת אידיאולוגיה לבין זיהוי הזדמנויות עסקי קר" אומר למעריב כותב הבלוג הכלכלי הפופולרי 'ינשוף פיננסי'.

ביל אקמן
ביל אקמן | צילום: רויטרס

התוצאה הפיננסית, לדבריו, הייתה מהדהדת: הנורבגים קיבעו הפסדים והחמיצו את "ראלי ההתאוששות" של 2025, שבו מדד ת"א-125 זינק בכ-52%, בעוד אקמן נהנה מתשואה דולרית תלת-ספרתית הודות לשילוב הקטלני של זינוק בשווי המניות והתחזקות השקל מול הדולר לרמה של 3.09.

הפגיעה הייתה בולטת במיוחד בסקטור הבנקאות לאחר שמכרה החזקות בבנקים הגדולים, שעלו בכ-28% לאחר מכן והובילו חלק משמעותי מההתאוששות. מניית טבע, שנשארה בתיק במשקל גבוה יחסית, דווקא זינקה בכ-91% וסייעה לצמצם חלק מהנזק, אך גם המחישה את גודל ההחמצה. אילו יתר ההחזקות היו נותרות, תיק ההשקעות היה נראה שונה לחלוטין לאחר הראלי של 2025.

הנורבגים הפסידו מיליארדים

תגיות:
ישראל
/
נורבגיה
/
ביל אקמן
/
קרן העושר
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף