לגברי וולדיגר, "מדינה מתוקנת אינה אמורה להשלים עם מציאות שבה ילדים הולכים לישון רעבים. האחריות שלנו כחברה וכמחוקקים היא לוודא שתהיה להם צלחת מלאה, תנאים בסיסיים והזדמנות לממש את הפוטנציאל שלהם". ח"כ עדי עזוז אמרה כי "התכווצה לי הבטן למשמע הנתונים על היקף האזרחים והילדים שחיים כאן ללא ביטחון תזונתי. כמעט מיליון ילדים רעבים זה נתון חמור, קשה ועצוב שאנחנו לא יכולים להרשות שיהיה כאן אצלנו", וביקשה לדעת מה מצב הקמת הרשות למאבק בעוני ומה היקף התקציבים שיוקצו למאבק בעוני ולביטחון תזונתי במסגרת תקציב המדינה.
ח"כ עופר כסיף אמר כי "עוני ואי ביטחון תזונתי הם הרבה מעבר לכסף, הם כוללים גם השפלה והדרה, גם דימוי עצמי נמוך מאוד שמלווה ומשפיע על אדם לכל חייו", וטען כי "הפרטת הרווחה" היא בעיה מרכזית, מאחר שלדבריו מדובר בנסיגה של המדינה מאחריותה. ח"כ אורי מקלב ציין כי "יש ילדים שסובלים מתת תזונה והולכים לישון רעבים וזה מביא להשלכות בריאותיות וחברתיות קשות", והדגיש את חשיבות פעילות הארגונים והצורך בקידום פתרונות נוספים. ח"כ נעמה לזימי אמרה כי "20% מהאוכלוסיה בישראל חיה מתחת לקו העוני. 880,000 ילדים. זה השיעור הגבוה ביותר במדינות המערב וזה לא פותח מהדורות", והוסיפה כי "ילד רעב או ילד שאוכל מזון לא בריא הוא ילד שלא יכול להגשים את עצמו".
יוכי אילוז, מנהלת אגף ביטחון תזונתי במשרד הרווחה, אמרה כי הרשות למאבק בעוני נמצאת בהליכי מינוי וטרם החלה את פעילותה. לדבריה, התקציב הממשלתי למיזם לביטחון תזונתי עמד על 180 מיליון ש"ח לתקופה האחרונה, ואפשר הרחבה של המיזם לכ-44 אלף משפחות, לעומת פחות מ-30 אלף בעבר. עם זאת, ציינה כי התקציב צפוי להסתיים בקרוב, וכי המשרד ממתין לאישור תקציבי נוסף שיאפשר את המשך פעילות המיזם בהיקף הנוכחי.
תאיר ראבוחין, רפרנטית רווחה וביטוח לאומי באגף התקציבים במשרד האוצר, אמרה כי התקציב המעוגן למיזם עומד על 90 מיליון ש"ח בשנה, וכי סכום זהה נוסף הועבר בעבר כסכום חד-פעמי מתקציב קואליציוני שיועד לסלי מזון, במטרה להרחיב זמנית את התכנית.
אילוז הוסיפה כי המשרד מעניק תמיכות באמצעות המגזר השלישי, בהן סלי מזון וארוחות יומיות. לדבריה, בבסיס התקציב מוקצים לכך 46 מיליון ש"ח, ובשנה האחרונה עמד התקציב, בעקבות תוספת ייעודית, על כ-56 מיליון ש"ח. עוד ציינה כי בסוף השנה הקודמת קיבל המשרד תוספת של 65 מיליון ש"ח, שבאמצעותה הורחבו תכניות סיוע הפועלות ברשויות המקומיות, וכיום כ-30 אלף משפחות, בהן כ-100 אלף ילדים, מקבלות במסגרתן מענה.
חברי המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, בעבר ובהווה, העידו על היעדר תקציבים לפעילות שוטפת. לדבריהם, מתווה שגובש והופץ לפני כשנה לא יושם עד כה. פרופ' רוני סטריאר, לשעבר יו"ר המועצה, אמר כי "לפי מתווה שהמועצה בנתה למדינה יש כסף ומשאבים לפתור את התופעות של עוני ואי ביטחון תזונתי בתוך 5 שנים, אבל היא לא קיבלה על עצמה את הרצון הפוליטי להגיע לזה".
בקי קשת, מהפורום למאבק בעוני, אמרה כי "הייחוד של הבית הזה הוא היכולת להשפיע, בראש ובראשונה על התקציב שעומד בפתח", וביקשה לדעת אילו תקציבים ביקשו המשרדים ואילו תכניות מתוכננות. הילה סעדיה מפתחון לב אמרה כי "אחת מ-4 משפחות מחולצת מעגל העוני" במסגרת פעילות הארגון, והוסיפה כי יש צורך ביעד ותכנית לאומית לצמצום העוני.
ד"ר דורית אלדר, מהפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, אמרה כי "אי ביטחון תזונתי הוא לא גזירת גורל", והדגישה את הצורך בהנגשת מזון בריא באמצעות פיקוח מחירים. רותם יוסף גלעדי, מנכ"לית עמותת נבט, אמרה כי "חשוב להרחיב את תכניות ההזנה בבתי הספר", וציינה כי הארגון מספק ארוחת בוקר לכ-20 אלף תלמידים מדי יום, בעלות שנתית של פחות מ-800 ש"ח לילד.
בתום הדיון ביקשה יו"ר הוועדה ממשרד הרווחה להעביר לוועדה עדכונים שוטפים על הקמת הרשות למאבק בעוני ועל התקציבים שיוקצו לה. לדבריה, "אנחנו שומעים על סכומים גבוהים מאוד שמשקיעה המדינה ולצדה כמובן וביתר שאת ארגוני החברה האזרחית. ועדיין לצערנו שיעורי העוני לא יורדים וחומרתו אף מעמיקה. לכן קיומה של הרשות כגוף מתכלל ומקצועי נדרשת היום יותר מאי פעם".
התרעות פיקוד העורף