נציגי איגוד הבנקים אמרו כי בוועדה המקצועית שעליה נשענת הצעת החוק "נרשמה התנגדות מצד דעת המיעוט ואפילו דעת הרוב לא המליצה להטיל מיסוי על המערכת הבנקאית מחשש להשלכות שליליות מאוד", וכי למרות זאת "הצעת החוק שהוגשה עומדת על מיסוי גבוה עד פי 2 מזה שדנה בו הוועדה".
לדבריהם, אישור ההצעה "יביא לפגיעה בשווי החזקות הציבור שבידיו 90% ממניות הבנקים", וכי מדובר ב"מיסוי על פריון והתייעלות הבנקים שנובעים בין השאר על רקע גידול מערכת של 50% בשנים האחרונות". עוד אמרו כי ההצעה "תביא לפגיעה גם בצד היצע האשראי ומחיר הריבית שיועמדו לטובת הציבור", וכי הפגיעה "תתגלגל לפגיעה במשק הישראלי בשנים של צמיחה", וכי "על כל שקל מס שתגבה המדינה היא תאבד בין 1.2 ל-1.5 ש"ח".
נציגי הבנקים הוסיפו כי ישנם מגזרים עסקיים שלמים עם רווחים גבוהים יותר שאינם ממוסים, וכי הבנקים הם "מטרה קלה ונוחה". לדבריהם, "העלאת הריביות תגזר רק מהציבור, בעוד החברות הגדולות יפנו לקבלת הלוואות מהגופים המוסדיים שאינם תחת המיסוי". נציג בנק ישראל, שהיה בדעת מיעוט בוועדה, אמר כי הוא חושש "שהמיסוי יראה כנקמה", וציין כי "השווקים בוחנים את הנראות".
מנגד, נציגי משרד האוצר ורשות המיסים אמרו כי הם עומדים מאחורי הצעת החוק. סמנכ"ל משרד האוצר, שעמד בראש הוועדה המקצועית, אמר: "יש שיקולים לשני הצדדים", והוסיף: "לא היינו משאירים את שאלת המדיניות פתוחה אם לא היינו חושבים שיש מנגנון טוב וטוב בהרבה מההצעה שעברה פה בעבר". לדבריו, המנגנון מצמצם את החשש לגלגול לציבור "בצורה הטובה ביותר".
התרעות פיקוד העורף