הפאנל, שנקרא בשם הקליט "סיכום הכלכלה הישראלית ב-2025 ומבט לעתיד דרך נתוני הלמ"ס", אכן סיכם את הכלכלה הישראלית ב-2025 עם מבט לעתיד דרך נתוני הלמ"ס, והשתתף בו גם ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים.
מה שאנשים לא מבינים, הסביר בהר, זה שאם מחר מורידים את כל המחירים, אז גם השכר של כולנו ירד איתם. הבעיה היא לא המחיר עצמו, אלא רק אם הוא מייצג חלוקת הכנסות לא הוגנת. "ההגדרה האלטרנטיבית ליוקר מחיה צריכה להיות אי-שוויון בחלוקת הכנסות. אם מישהו גוזר קופון ומוכר מוצר יקר מדי - זה אומר שגם ההכנסות שלו גדולות מהנורמה".
בהר הוסיף ש"אם כולם מרוויחים מעל הנורמה, הכל בסדר, אנחנו שווייץ ואין עם זה שום בעיה. זאת אומרת, אם היינו רוצים לדעת אם יש פה יוקר מחיה, בסוף צריך לדעת האם יש כאן אי-שוויון גדול בחלוקת ההכנסות".
"זה לא אומר שאין בעיות", סייג בהר. "אולי הייצור לא יעיל, ויש מוצרים שיקרים מדי ויש מונופולים, בהחלט צריך לטפל בזה. אני רק לא משוכנע שהדיון הציבורי באמת ממוקד באי-שוויון בחלוקת ההכנסות, שהוא זה שגורם לאוכלוסיות ספציפיות להרגיש שיקר פה. אבל על כל אחד שמרגיש שיקר פה, יש אחד אחר שמרגיש שהוא מרוויח יפה מאוד ביחס למחירים".
הסיבה שבחרתי להביא את הדברים של בהר באריכות היא שבעיקרון אני מסכים עם כל מילה שלו, פשוט היה לי קצת מוזר שהוא זה שאומר אותן. לא בגלל ויקטור בהר האדם, שאותו אני לא מכיר, אלא בגלל הבנק שבו הוא עובד וששמו התנוסס בשקופית שהוקרנה על הקיר מאחוריו – בנק הפועלים, הבנק השני בגודלו במדינת ישראל. ואם יש שוק בישראל שה"מוצרים בו יקרים מדי" וש"יש בו מונופולים", זה שוק הבנקאות. איך אני יודע? כי כמו שוויקטור עצמו אמר, יש פה מישהו שגוזר קופון. תכירו: גמל – דבשת; דבשת – גמל.
הדוח השנתי של 2025 יתפרסם רק בעוד כשבועיים, אך אנחנו כבר יודעים שבשלושת הרבעונים הראשונים הבנק הרוויח 7.724 מיליארד שקל, ככה שגם אם ניקח הערכה שמרנית שברבעון האחרון הוא הרוויח "רק" 1.5 מיליארד, אנחנו עדיין מדברים כאן על 9.2 מיליארד שקל. בסך הכל, אם נחבר את שלושת המספרים האלו, נגלה שבנק הפועלים הרוויח בשלוש השנים האחרונות 24.2 מיליארד שקל – בערך 8,000 שקל על כל משק בית בישראל. לא יודע מה איתכם, לי זה נשמע כמו "גזירת קופון".
בואו נדמיין שהשוק היה יותר תחרותי והרווח הזה היה מתגלגל גם אלינו האזרחים ולא רק לבעלי המניות. היה אפשר לחלק 7,000 שקל לכל משק בית בישראל, ובנק הפועלים עדיין היה נשאר עם רווח של מיליארד שקל לשנה. אבל רגע, למה בעצם לחלק לכל משקי הבית בישראל? הרי לא כולם לקוחות בנק הפועלים – הבנקים שלהם יכולים לחלק להם.
אם ניקח רק את מיליון לקוחות הבנק הפעילים (בהתבסס על המספר שהפועלים פרסמו בהודעה שלהם על חלוקת המניות), ה-24.2 מיליארד שקל מקודם כבר מיתרגמים ל-24 אלף שקל לכל לקוח. כלומר, גם אם הבנק יישאר עם רווח שנתי ממוצע של ארבעה מיליארד שקל, עדיין כל לקוח היה יכול להיות היום עשיר יותר ב-12 אלף שקל. וזה, תסכימו איתי, קצת יותר משמעותי מהמחיר של המילקי כשמדברים על "יוקר המחיה".
בנק הפועלים, כמובן, לא לבד, וגם חבריו התהדרו ברווחים נאים בשלוש השנים האחרונות. יחד הם הרוויחו 26 מיליארד שקל בשנת 2023, 30 מיליארד שקל בשנת 2024, ו-22.6 מיליארד שקל בשלושת הרבעונים הראשונים של 2025 – כלומר, בהנחה שמרנית של רווח מצרפי של 7 מיליארד שקל לרבעון, אפשר בהחלט להניח שגם את השנה הם יסגרו עם רווח של בערך 30 מיליארד.
בסך הכל אנחנו מדברים על 86 מיליארד שקל רווח בשלוש שנים, וכאן כבר כן אפשר לחלק במספר משקי הבית בישראל, כיוון שחמשת הבנקים האלו מחזיקים ברוב מוחלט של השוק (כ-98%) – 28,600 שקל למשק בית. הייתי יכול למצוא מה לעשות עם 28,600 שקל.
שיהיה ברור: אני לא באמת חושב שצריך לפרוץ לכספות הפרטיות של הבנקים ולפזר את כל הכסף שיש שם לאזרחים (או לקחת אותו לקופת המדינה, כמו כמה הצעות פופוליסטיות שעלו לאחרונה). צריך גם לזכור שלא כל הכסף הזה מגיע מהלקוחות – אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שחלק לא מבוטל ממנו כן.
לפי משרד האוצר, נכון לשנת 2021 משק בית ממוצע בישראל שילם עמלות לבנקים בסך 2,100 ש"ח כל שנה – 6,300 שקל בשלוש השנים המדוברות. המצב קצת השתפר מאז, בין היתר בזכות התיקון בחוק שחייב את הבנק לשלוח סמס חודשי ללקוח עם סכום העמלות שהוא שילם, אבל עדיין כנראה מדובר בכמה אלפים טובים.
תוסיפו לזה את העובדה שהבנקים מיהרו להעלות את הריבית על ההלוואות והמשכנתאות כשריבית בנק ישראל עלתה, אבל לא מיהרו באותה מידה להעלות את הריבית על הפיקדונות, וקיבלתם (כלומר, לא קיבלתם) עוד כמה אלפים טובים שכל משק בית בישראל שילם - כמה אלפים טובים שהיה אפשר לחסוך אם שוק הבנקאות בישראל היה קצת יותר תחרותי.
אז נכון, אין באמת דבר כזה "יוקר מחיה", והמונח המקצועי שצריך להשתמש בו הוא "עלות המחיה" (Cost of Living), אבל אני לא בטוח שהכלכלן הראשי של אחד הבנקים שאחראים לכך ש"עלות המחיה" פה כל כך גבוהה הוא האביר שצריך להוביל את מסע הצלב הזה.