על פי ממצאי הסקר, 83% מהחברות דיווחו כי הגדילו את ההשקעה בקיימות בשנה האחרונה, ומרביתה הופנתה לתחומים הנתפסים כבעלי תרומה ישירה לליבה העסקית: טכנולוגיה, ייעול תפעולי, מדידה וניהול נתונים. הסקר מצביע על ירידה מסוימת בלחץ הנתפס מצד רגולטורים, משקיעים ולקוחות ביחס לשנים קודמות - נתון שמחדד כי המשך ההשקעה בקיימות נובע בעיקר משיקול כלכלי וניהולי פנימי.
אחד הממצאים הבולטים בדוח הוא תפקידה של הטכנולוגיה: 81% מהחברות דיווחו שהן כבר משתמשות בבינה מלאכותית לקידום יעדי קיימות, בין היתר לצורך ניטור וניתוח נתוני ESG, ניתוח תרחישים, שיפור יעילות תפעולית ופיתוח מוצרים ושירותים.
פרספקטיבה נוספת בהתייחסות ל־AI והקשר שלו לקיימות נעוצה דווקא בהשפעה השלילית לכאורה שלו על נושא האקלים. AI דורש המון משאבי אנרגיה, ולכן חברות רבות – בעיקר אלה שמשתמשות בטכנולוגיות בינה מלאכותית כמנוע צמיחה עיקרי – מיישמות במקביל גם פתרונות של אנרגיה מתחדשת.
המגמות הגלובליות שעולות מהסקר רלוונטיות גם לשוק המקומי - אך פועלות כאן בתנאים שונים. בישראל כמעט לא קיימת רגולציה בתחום הקיימות, וגם המודעות הצרכנית לנושאי סביבה וחברה עדיין נמוכה יחסית. ובכל זאת, חברות ישראליות רבות משקיעות בקיימות ומרחיבות את הפעילות שלהן משנה לשנה.
הסיבה לכך אינה רגולטורית אלא עסקית: חברות ישראליות פועלות בשווקים גלובליים, ולקוחות גדולים מעבר לים, משקיעים ורגולטורים בינלאומיים מצפים לעשייה מדידה בתחום הקיימות – ולעיתים אף מתנים בה את ההתקשרות. במובן הזה, קיימות כבר אינה בחירה ערכית בלבד, אלא תנאי לשמירה על זכות הקיום העסקית.
השימוש בטכנולוגיה וב־AI, כפי שעולה מהסקר הגלובלי, מאפשר גם לחברות ישראליות לגשר על פערי רגולציה באמצעות ניהול מבוסס נתונים. היכולת למדוד, לנתח ולדווח נתוני ESG בצורה אמינה הופכת לכלי מרכזי מול משקיעים ושווקים בינלאומיים, גם בסביבה מקומית שבה הדרישות הפורמליות עדיין מוגבלות.
התרעות פיקוד העורף