חברות בינה מלאכותית רבות בונות כלים מותאמים אישית עבור צבא ארה"ב, שרובם זמינים רק ברשתות לא מסווגות המשמשות בדרך כלל לניהול צבאי. אנטרופיק היא היחידה שזמינה במסגרות מסווגות דרך צדדים שלישיים, אך הממשלה עדיין מחויבת למדיניות השימוש של החברה. מדיניות השימוש של אנטרופיק, שגייסה 30 מיליארד דולר בסבב הגיוס האחרון שלה וכעת מוערכת ב־380 מיליארד דולר, אוסרת על שימוש ב"קלוד" לתמיכה באלימות, תכנון כלי נשק או ביצוע מעקב.
"קלוד" הוא צ'טבוט בינה מלאכותית שפותח על ידי החברה המבוסס על 52 מיליארד פרמטרים ומסוגל לנהל שיחות טבעיות עם משתמשים באמצעות ממשק של הודעות טקסט. ביולי 2023 הוצג "קלוד 2", ובשנת 2024 הוצג "קלוד 3" ב־159 מדינות. הביצועים שלו עלו על אלה של מודל GPT־4 של חברת OpenAI, שנחשב למודל השפה הגדול והפופולרי ביותר, במספר מדדים מקובלים בתעשיית מודלי השפה הגדולים. אנטרופיק מפרסמת גם מחקרים על יכולת של מערכות למידת מכונה, ומתמקדת בלהפוך את מודלי השפה לבטיחותיים יותר.
כל חברות הטכנולוגיה בתחום התוכנה והיישומים יאלצו לאמץ ולהתאים את עצמן לחדשנות הגורפת של אנטרופיק. המשוואה ברורה: להשתפר או להיסגר. אנו עדים כבר כעת לנפילת ערכן בשוקי המניות של חברות התוכנה בעולם ובישראל. הנהירה של המשקיעים לחברת אנטרופיק - עדיין חברה פרטית לא מונפקת – גוברת.
המוצר עשה שימשו במודל שכבר הוכיח יכולות גבוהות של אוטומטיזציה בתהליכי עבודה שלמים, כמו סקירת חוזים ובדיקות ציות, שעד אז נחשבו ל"מבצר" של חברות תוכנה ייעודיות או צוותים אנושיים גדולים. המשקיעים נבהלו מהמעבר של אנטרופיק ממכירת "המודל", כלי עזר, למכירת "זרימת העבודה“, Workflow, מה שאיים להפוך את תוכנות ה־SaaS המסורתיות למיותרות. גם מניות עם בסיס ישראלי נפלו, כמו מג'יק, מטריקס, וואן טכנולוגיות, מאנדיי וגם WIX.
כל חברות ההייטק האמריקאיות המובילות שאתם מכירים משקיעות בבינה מלאכותית מאות מיליארדי דולרים, ונותרה רק "בעיה קטנה": אין מספיק כוח חשמלי לכל חוות השרתים הנזקקות למערכות קירור, שנבנות ללא הפסקה בכל מקום בעולם המערבי, באירופה ובסין. הביקוש לכוח חשמלי סמוך לחוות השרתים גורר מיד עלייה בתעריפי החשמל של האזרחים, מה שגורר כעס מצד הציבור האמריקאי המתגורר בסמוך להן. אין מספיק אפשרויות להיענות לדרישת הכוח המתעצמת ללא בניית תחנות כוח גרעיניות, מה שיביא לדאגה בקרב התושבים שגרים או יגורו בסמוך להן.
גוגל, שגייסה זה עתה סכומי עתק לבניית חוות שרתים ופיתוח אדיר של הבינה המלאכותית, אינה מתכוונת להישאר מאחור בתחרות על פסגת הבינה המלאכותית לאחר הצלחתה המהירה בהצגת יישומי ג'ימיני. עד כדי כך גוגל מגזימה, שהיא כבר בדעה שהיא מעצמה בפני עצמה ומנותקת מישות מדינתית. גוגל הנפיקה אג"ח בשווי 52 מיליארד דולר נקוב ליש"ט, פרנק שווייצרי ודולר למשך מאה שנה. הביקוש היה אדיר. עד כה רק מדינות, אוניברסיטאות, IBM ומוטורולה גייסו אג"ח למאה שנה. גוגל היום היא אימפריה טכנולוגית חוץ־מדינתית חזקה יותר ממרבית המדינות בעולם. האם הענק הזה יוכל להתגבר ולעמוד בתחרות מול אנטרופיק?
גוגל ואנטרופיק הודיעו באוקטובר אשתקד על שיתוף פעולה בתחום שרתי הענן, כשאנטרופיק התחייבה לרכוש שירותי ענן של גוגל. אנבידיה ומיקרוסופט הודיעו מיד כי ישקיעו באנטרופיק 15 מיליארד דולר. אנטרופיק עצמה הודיעה כי תרכוש שירותי ענן בהיקף של 30 מיליארד דולר מענן אזור של מיקרוסופט בעודה מריצה מערכות בינה מלאכותית של אנבידיה. אנטרופיק גם התחייבה לאמזון, שהסכימה להשקיע 4 מיליארד דולר באנטרופיק בתנאי שהיא תעביר את רוב תכניה לאמזון.
בדצמבר רכשה אנטרופיק את Bun, מנוע להרצת קוד Java Script, כדי להגביר את המהירות והיציבות של השימוש בבינה המלאכותית Claude. העובדה ש־Bun מאפשרת למתכנתים להתקין ספריות בשבריר מהזמן שלוקח לכלים אחרים לעשות זאת הפכה אותה לשיחת היום בקהילת הקוד הפתוח. באותו חודש חתמה אנטרופיק הסכם עם Snowflake כדי להנגיש את "קלוד" לפלטפורמה, וכך לאפשר לעשות בה שימוש לפיתוח יישומים. קשה לעקוב אחרי חברות הענק המתערבבות אלה באלה ומשאירות אבק לנותרות מאחור. מה שברור הוא שהרגולטורים בעולם לא ימצאו את ידיהם ורגליהם בסבך הקשרים בין חברות הענק, שהופכות שליטות ללא מצרים בעולם העסקי והטכנולוגי.
המדיניות של פלטניר, בניגוד לחברות כמו xAI של אילון מאסק (המצהירה על תמיכה מלאה בצורכי צבא), נחשבת זהירה ביותר. אם ישראל תנסה להשתמש בגרסה האזרחית או המסחרית הרגילה לתכנון צבאי, היא תיתקל בחסימות של המערכת. עם זאת, אם ישראל תקבל גישה לגרסה הממשלתית המיוחדת שארה"ב משתמשת בה דרך ערוצי ביטחון רשמיים, המגבלות האלו עשויות להצטמצם. מבחינת סודיות, בתכנון תקיפה רגישה כמו תקיפה נגד איראן, ישראל מעדיפה בדרך כלל להשתמש במודלים פנימיים וסגורים שפותחו ביחידות הטכנולוגיות של אמ"ן (כמו 8200).
התרעות פיקוד העורף