תזכורת לדבריו: "ההישגים שלנו עושים לגיטימציה חזקה בשווקים, במדינות שרוצות ליצור איתנו שותפויות, ובחברות עסקיות וביטחוניות שמתרשמות שהשקל נמצא בכוח החזק ביותר שלו בכל הזמנים, שהבורסה בשיא, ושהאינפלציה והריבית יורדות. זה הכישרון של האזרחים והגאוניות הישראלית לפרוץ קדימה ביזמות וחדשנות. יש לנו עוד הורדות מחירים שאנחנו רוצים להשלים. אבל המשכנתאות, הטיסות לחו"ל ומחירי הדיור יורדים לראשונה אחרי 17 שנה. זה טוב לא רק לכלכלה אלא גם לכיס. יש לנו עוד מה לעשות, ונעשה הרבה״.
הצעד הראשון להוכחת רצינות הצהרותיו יהיה כינוס מחודש של ועדת סלבין להגברת התחרות, שהתפזרה לפני שנה, ושל קבינט יוקר המחיה. לפני הבחירות הבטיח לנו - בחנות פלאפל עם שטר ממוחזר של 50 שקל, ובתחנת דלק עם משאבה ביד - שהוא יוריד את יוקר המחיה. האם לא הגיע הזמן לקיים? למשל, תקפיא את מיסי הארנונה, החשמל והמים, ובטל את גזירות המיסוי. הכסף החסר יגיע משינוי סדרי העדיפויות בתקציב 2026.
במשאל בקרב חברים, כולם הצדיקו את מיסוי הבנקים בנימוק ש"הם מרוויחים יותר מדי ועושקים את הציבור". שאלתי את חבריי היקרים – "מי מכם יודע כמה דמי ניהול גובות חברות הביטוח מהפנסיה, פוליסות הביטוח או קרנות ההשתלמות?". התשובה נותרה ללא מענה, ואז ניצלתי את המבוכה למספר דברי טעם נוספים. ראשית, מיהם בעלי הבנקים? הסברתי שבנקים זה ציבור שמחזיק בבעלות דרך גופי החיסכון המוסדיים. התשובה שקיבלתי – "מה, באמת?", ואז הסברתי שכל שקל שנסחט מהבנקים שייך לנו ויתבטא בסופו של דבר בהעלאת הריבית ובצמצום מסגרות האשראי. גם כאן הם הופתעו, ואז שאלו את שאלת המחץ: "אבל למה אין תחרות בין הבנקים?".
התחלתי לאבד את הסבלנות והסברתי: האם אתם רואים טלוויזיה, גולשים באתרים או קוראים עיתונים? האם אתם לא שמים לב שמסעות הפרסום האינטנסיביים בין בנק לאומי למזרחי טפחות מתדרדרים לחיתוך גרונות? האם מישהו יודע שבנק ONE ZERO מעניק מתנה של 150 דולר לשופינג בחו"ל, ובנק PEPPER מחלק 1,800 שקל בתלושי ביי מי לפותחים חשבון? מישהו זוכר שבבנק יהב מנהלים חשבונות עו"ש ללא עמלות? במסגרת התחרות כל בנק טוען שהוא מספק את השירות הטוב ביותר, עם נגישות ישירה למנכ"ל, ריבית נמוכה ביותר והאפליקציות היעילות ביותר. ואם אתם רוצים משכנתה בריבית נמוכה, אולי תעשו "שופינג" בין הבנקים? אז קדימה, תשוו, תצטרפו ותרוויחו.
בניסיון להיחלץ מהמבוכה, נשלפת בדרך כלל השאלה האחרונה: אז למה שהבנקים לא יתחלקו איתנו ברווחים העצומים? כאן התשובה ממש פשוטה: הם מחלקים דיבידנד שמגיע בעקיפין לכיסכם באמצעות הגופים המוסדיים המנהלים את חסכונותיכם. ובנוסף, ביוזמת בנק ישראל ובניסיון לרצות את הפוליטיקאים, חילקו הבנקים הטבות במיליארדי שקלים. אם אתה לא מאמינים, תתעניינו בסניף. ושאלת המחץ, והפעם שלי, הייתה: האם תסכימו להעביר את החשבון מהבנק לחברת ביטוח או לבית השקעות? והתשובה המיידית הייתה שלילית.
הפתרון שכמעט מובן מאליו להתמודדות עם השקל החזק והאינפלציה האפסית הוא הפחתת הריבית. אלא שאצל הנגיד הנוכחי לא ניתן לדעת עד לרגע האחרון מה תהיה ההחלטה. למשל, בהודעת הריבית האחרונה מ־5 בינואר מרבית האנליסטים (ואני בתוכם) היו בטוחים שהריבית לא תרד. אלא שנתונים כלכליים, שלדברי הנגיד נוספו ביומיים שלפני קבלת ההחלטה, גרמו לשינוי כיוון ולהורדת הריבית. בפעם הנוכחית מרבית האנליסטים סבורים שהריבית תרד בזכות הנתונים המקרו־כלכליים. ועדיין מדד ינואר השלילי מוסבר בעיקר בירידת מחירי הטיסות. זה נתון מתעתע, כי בחודש הבא המחירים עלולים לשוב ולעלות - ויחד איתם האינפלציה. פרופ' ירון מתעלם מרעשי הרקע, ומדגיש את עצמאות בנק ישראל, במיוחד בקשר לריבית.
לפני כשבועיים, עם סיום ביקור משלחת קרן המטבע הבינלאומית (IMF), התגלעה מחלוקת בין הנגיד לשר האוצר בנוגע לניסוח הודעת הסיכום. השר דרש לכלול בהודעה דרישה להורדת הריבית במשק. הנגיד נעמד על רגליו האחוריות, ראה בכך פגיעה בעצמאות בנק ישראל, ובמשך כחצי שעה סירב להיכנס לחדר הישיבות. בסופו של דבר, סמוטריץ' התרצה והשמיט מהודעת הסיכום את ההתייחסות לנושא הריבית. אז לפני שחוגגים הפחתה נוספת, חייבים להיות זהירים בתחזיות, ולזכור שתי עובדות נוספות. ראשית, עננת חוסר הוודאות בנוגע למלחמה עם איראן עדיין לא הוסרה, וכל החלטה בנושא של טראמפ עלולה להוביל לכאוס מוניטרי. שנית, סוגיית אישור תקציב המדינה ל־2026 וגם חוק ההסדרים - עדיין בסימן שאלה. סימן השאלה הזה הופך אומנם בימים האחרונים לסימן קריאה, שלפיו התקציב אכן יאושר, אבל זה עדיין לא סגור.
אעריך בזהירות שהריבית אכן תרד, אבל בעיות הכלכלה והמשק לא נפתרו, בוודאי לא בתחום ההשקעות. בעלי המשכנתאות והאוברדרפט ייהנו מהמהלך, אבל מה יהיה עם המשקיעים הסולידיים שעלולים להיקלע להתלבטות השקעות קשה בפיקדונות בשקלים? לנוכח הריבית היורדת, הם עלולים להתפתות להיכנס לבורסה. הסוחרים יתרברבו ויגידו "אמרנו לכם: הבורסה תעלה גם ב־2026". הפחתת הריבית בשוק המטבע תהיה בטווח המיידי, ותתבטא בהתחזקות של הדולר. אלא שלחץ מכירות הדולרים של המוסדיים (הנהנים מהבורסה הפורחת) לא ייפסק - והשקל ישוב להתחזק על חשבון הדולר.
התרעות פיקוד העורף