מתחת לשטח בולטת תופעה מדאיגה בישראל - במיוחד בענף ההייטק

שוק העבודה הישראלי ממשיך להיראות חזק במבט ראשון, אך פילוח מפורט בשם "דופק שוק העבודה" שמפרסם היום שירות התעסוקה מגלה שמתחת לנתונים היבשים מסתתרת תמונה קצת יותר מורכבת

אריאל פייגלין | כתב ופרשן כלכלי צילום: אבשלום ששוני
בנייני הייטק
בנייני הייטק | צילום: גיל יערי, פלאש 90
2
גלריה

אלא שפילוח מפורט בשם "דופק שוק העבודה" שמפרסם היום שירות התעסוקה מגלה שמתחת לנתונים היבשים מסתתרת תמונה קצת יותר מורכבת, שכן בשנים האחרונות עולה בהדרגה חלקם של עובדים חזקים יחסית בקרב דורשי העבודה. שיעור האקדמאים בין המפוטרים כבר עומד על כ-26%, ושיעור המנהלים על כ-21%, עלייה חדה לעומת תחילת 2022. במקביל, גדל גם חלקם של תושבי האשכולות החברתיים-כלכליים הגבוהים ושל יהודים שאינם חרדים בתוך מאגר מחפשי העבודה.

לשכת אבטלה
לשכת אבטלה | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

התופעה בולטת במיוחד בענף ההייטק. מספר המשרות הכולל בענף אמנם עלה מעט בתקופה האחרונה, אבל דווקא במקצוע הליבה, פיתוח תוכנה, הביקוש נמוך משמעותית מאשר ב-2022. המשמעות היא יותר מועמדים על כל משרה, ותחרות גבוהה בהרבה מבעבר. מי שפעם מצא עבודה תוך שבועות מגלה כיום תהליך חיפוש ממושך בהרבה.

במקביל, מספר מקבלי הבטחת ההכנסה נמצא בשפל היסטורי וירד מתחת ל-36 אלף, מה שמרמז שהשכבות החלשות דווקא השתלבו יותר בשוק העבודה. התוצאה היא שינוי בהרכב האבטלה, פחות אנשים ללא מיומנויות, יותר עובדים מיומנים שנפלטים ממקצועות מסוימים.

מבחינה גיאוגרפית התמונה דווקא לא השתנתה. שיעורי האבטלה הגבוהים ביותר נמצאים בערים ערביות (אום אל פאחם ורהט) ובערים פריפריאליות (עכו ועפולה), בעוד שבערים החזקות (רעננה, כפר סבא ורמת השרון) נרשמים שיעורים נמוכים בהרבה. כלומר הפערים המבניים לא נעלמו, אבל סוג האנשים שמצטרפים למעגל מחפשי העבודה השתנה.

תגיות:
שוק העבודה
/
אבטלה
/
תעסוקה
/
ראיון עבודה
/
משבר כלכלי
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף