לדבריו, יש להבחין בין פיצוי למבנה לבין פיצוי לתכולה. ערך הקרקע והמבנה משוקם בדרך כלל, ולעיתים אף נבנה נכס חדש ומשופר. אך התכולה, שהיא חלק מהותי מרמת החיים, כפופה לנוסחה אחידה שאינה משקפת הבדלים בין משקי בית. "צריך לשים מספר כלשהו", הוא אומר, "אבל ברגע שקובעים מספר אחיד, יש מי שעבורם זה מעל ומעבר ויש מי שעבורם זה לא מתקרב לגרד את מה שהיה להם".
בלס מצביע על הבחנה חברתית מעניינת שנוצרת בפועל בין שתי קבוצות. מי שגר בדירה ישנה ונפגע מפגיעה ישירה עשוי לקבל דירה חדשה במסגרת השיקום, כלומר ליהנות משדרוג ממשי של הנכס. לעומת זאת, מי שגר כבר קודם בדירה חדשה יקבל דירה חדשה במקום חדשה, ללא רווח אמיתי במבנה. "בסופו של דבר, מי שגר בשיכון ישן יצא עם דירה חדשה וטובה יותר ממה שהיה לו", הוא אומר. "לעומת זאת מי שגר בדירה חדשה לא באמת הרוויח כלום במבנה".
במקביל, יש גם הבדל בצד התכולה. "בדרך כלל מי שגר בדירה ישנה גם אין לו תכולה יקרה במיוחד. מי שגר בדירה חדשה, הסיכוי גבוה יותר שיש לו מטלטלין יקרים". כאן נכנסת מגבלת התקרה במס רכוש. דווקא משקי הבית עם התכולה היקרה יותר הם אלה שעלולים לגלות שהפיצוי רחוק מהערך האמיתי. "הוא לא הרוויח במבנה, והוא גם מוגבל בתכולה", מסכם בלס.
אחת הביקורות המרכזיות שלו נוגעת לתמחור. המדינה גובה פרמיה של 0.3 אחוזים מערך התכולה המוצהר. לדוגמה, תכולה בשווי מיליון שקל תוביל לתשלום של 3,000 שקל בשנה. לדבריו, כאשר משווים זאת לביטוח תכולה פרטי המכסה מגוון רחב בהרבה של סיכונים, התעריף נראה גבוה יחסית. "הפריטים היותר מסוכנים ויקרים כמו תכשיטים אפילו לא כלולים כאן, ולכן כשמשווים עלות כוללת מול פוליסת בית רגילה, הפער בולט".
מטעם רשות המסים נמסר כי בשנת 2025 נרכשו כ-77,000 פוליסות וסך הפרמיה ששולמה עמדה על כ-35 מיליון ש"ח. הכסף ששולם הועבר לקרן הפיצויים ושימש לתשלום פיצויים בגין נזקי מלחמה. עוד נמסר כי באותה שנה שולם סכום של כ-234 מיליון ₪ בגין נזקים לתכולה ביתית בתביעות שהוגשו על ידי שוכרים בלבד. בנוסף לכך, הם אומרים, שולם סכום גדול בגין נזקים לתכולה ביתית בתביעות שהוגשו על ידי בעלי דירות אולם לא ניתן להפריד סכום זה מהפיצויים שקיבלו אותם בעלי דירות בגין נזק למבנה".
עם זאת, כדאי לציין כי ה-35 מיליון שקל מתייחסים לרובד ההרחבה בתשלום בלבד, בעוד שה-234 מיליון שקל כוללים ברובם פיצויים ששולמו במסגרת הרובד הבסיסי של מס רכוש, שאינו כרוך בפרמיה נוספת. בנוסף, לפי הערכות, מרבית ההרחבות נרכשו לאחר אירועי "עם כלביא", בעוד שרוב הפיצויים ששולמו נגעו לאירועים שהתרחשו קודם לכן, כך שלא מדובר בהשוואה מדויקת.
בנוסף, נמסר מטעם רשות המסים כי "אחוז הפרמיה (0.3%) נקבע בחוק בשנת 1973 ולא עודכן מאז. מדובר בפרמיה זולה יחסית לשוק הפרטי. תקרות הפיצוי נקבעו בהסתמך על נתוני הלמ"ס והן מוצמדות למדד. על פי רוב, מדובר בסכומים מספיקים ביחס לעלות של תיקון הנזק. ישנם מקרים שבהם התכולה יקרה יותר אולם בשל כך קיים ביטוח רשות".
וכן ש"הטענה בנוגע לדירות ישנות לעומת דירות חדשות אינה נכונה. בהתאם לחוק, קרן הפיצויים מממנת את השבת המצב לקדמותו וככל שניזוק מעוניין לשדרג את המבנה, קרן הפיצויים מממנת את העלות של החזרת המצב לקדמותו כפי שהעריך אותה שמאי ויתרת הסכום משולמת מכיסו של הניזוק".
התרעות פיקוד העורף