91% מהצרכנים הוסיפו לעגלה מוצרים שלא הופיעו ברשימה המקורית. המשמעות הכספית היא כמובן שרק 15% סיימו את הקנייה עם סכום זהה לזה שתכננו, אבל הפער הוא מה שמעניין: 21% חרגו מהתקציב בעד 10%, 26% חרגו בשיעור של 10% עד 25%, וכמעט רבע מהציבור, 24%, סיימו את הקנייה עם חשבון הגבוה ביותר מ-25% מהתקציב שהציבו לעצמם. 14% כלל לא קבעו תקציב מראש.
ממצא מעניין נוסף הוא שלפחות בתחום הזה הפערים בין נשים לגברים כמעט ואינם קיימים. אמנם 88% מהנשים מגיעות עם רשימה לעומת 80% מהגברים, אך בכל הקשור לחריגה מהתקציב ולהוספת מוצרים לא מתוכננים, ההבדלים זניחים. דפוסי הקנייה האימפולסיביים חוצים מגדרים ומאפיינים את כלל הצרכנים.
גם ניסיונות לחיסכון באמצעות פיצול קניות בין רשתות שונות אינם בהכרח מביאים לתוצאה הרצויה. 62% מהנשאלים דיווחו כי הם מפצלים את הקניות השבועיות בין כמה רשתות, בעיקר בשל מבצעים והבדלי מחירים. אבל בפועל, הסקר מראה שעצם הפיצול אינו מונע חריגה מהתקציב שנקבע מראש.
התמונה העולה מהסקר אינה רק סטטיסטית. היא משקפת שינוי תודעתי חלקי בלבד. הציבור מתכנן יותר, משווה מחירים ומנסה לשלוט בהוצאה, אך סביבת הקנייה עצמה, המבצעים והחשיפה למוצרים נוספים, ממשיכים לכרסם במסגרת התקציב והפער בין הכוונה להתנהגות נותר אחד האתגרים המרכזיים של הצרכן הישראלי.