במקביל, כ־65% מדווחים כי חשוב להם לרכוש תוצרת מקומית, שיעור העולה ל־78% בקרב בני 55 ומעלה. וכשהחגורה הכלכלית מתהדקת, מנסים לחסוך איפה שניתן: 95% משתמשים לפחות בכלי חיסכון אחד בעת הקנייה. 78% עושים שימוש במועדוני צרכנות והטבות אשראי, 77% בקופונים, ו־67% משווים מחירים באתרי אינטרנט ואפליקציות. 37% משתמשים בקודי קופון של משפיענים, 33% בקאשבק. בנוסף, 37% מדווחים כי הם נעזרים בכלי בינה מלאכותית לניהול התקציב האישי.
בפילוח גיאוגרפי נרשמו דפוסים שונים: במרכז הגידול נבע מריבוי עסקאות קטנות, בדרום מעלייה בגובה הסל הממוצע, ובצפון מהאצה במספר העסקאות, במיוחד בתיירות ונופש. בתקופת הלחימה עצמה נרשמה ירידה של 28% במחזור ושל 24% במספר העסקאות, אך הסל הממוצע ירד ב־5% בלבד, מה שמעיד על צמצום כמותי ולא על מעבר לצריכה זולה יותר. במבט קדימה ל-2026 36% סבורים שהדרך המרכזית לשיפור מצבם הכלכלי היא העלאת שכר, ו־26% מצביעים על הוזלת סל המזון והמוצרים הבסיסיים.
"אנחנו רואים מעבר ברור מצריכה ספונטנית לצריכה מתוכננת: יותר השוואות מחירים, יותר שימוש בהטבות ויותר מעבר למותגים פרטיים. ההטבות כבר אינן בונוס, הן חלק בלתי נפרד מתהליך קבלת ההחלטות הכלכליות. הצרכן הישראלי ממשיך לצאת, לבלות, לטוס ולצרוך חוויות – אך עושה זאת מתוך תכנון מוקדם. שנת 2026 לא תהיה שנת צמצום, אלא שנת בחירה חכמה יותר. הצרכן הישראלי דורש שקיפות, ערך אמיתי ושליטה בהוצאותיו – וזהו שינוי עומק שלא ייעלם גם כאשר הלחץ יפחת".
התרעות פיקוד העורף