אף שמשקי הבית הערביים מהווים 20% מכלל משקי הבית בישראל, חלקם של הערבים בנטילת משכנתה הוא רק 3% מכלל נוטלי המשכנתאות לדיור. הסיבה העיקרית: היעדר רישום מקרקעין מוסדר בטאבו ביישובים ערביים רבים, מה שמונע מהבנקים להשתמש בנכס כבטוחה בגין נטילת משכנתה.
כמו כן, ביישובים הערביים ישנו מחסור בתוכניות מתאר מאושרות, שלא לדבר על מגורי הבדואים בנגב, שאינם רשומים כלל. מנגד, הערבים זקוקים לפחות הון כדי לרכוש מגרש לבנייה לעומת היהודים. לעיתים קרובות המנהל מעמיד מגרשים לערבים ולבדואים בהנחה של 90%, כדי לעודד אותם לעבור למגורי קבע, בעוד היהודים מחויבים לרוב במחיר מלא - אלא אם הם רוכשים מגרשים ביישובי קו העימות המרוחקים.
מגרש עולה ליהודים בין 250,000 עד 450,000, תלוי בטופוגרפיה ובסבסוד משרד השיכון, בעוד ביישובים ערביים סמוכים המחיר נע בין 50,000-150,000 למגרש. ערבים יכולים לרכוש מגרש בישובים יהודיים, אך יהודים אינם רשאים לרכוש מגרש ביישובים ערביים או בדואיים.
ככל שאדם משכיל יותר, סטטיסטית הכנסתו גבוהה יותר. לפי הלמ"ס, שערכה סקר במתכונת ה-OECD, שעור המתקשים במתמטיקה במבחני פיז"ה הבינלאומיים היה בקרב הערבים 68% לעומת 29% בקרב היהודים, כך בשנת 2022. זכאות לבגרות עם חמש יחידות לימוד במתמטיקה - 12.2% אצל הערבים לעומת 19.2% בקרב היהודים.
אף שנרשמה עלייה בהשכלת ערבים במשך השנים, שיעור בעלי ההשכלה העל-תיכונית והגבוהה עומד על 39.1% בקרב הערבים - לעומת 58.6% בקרב היהודים. מספר המועסקים בתחום טכנולוגית המידע בשנת 2022 היה 277,600 בקרב היהודים ורק 7,600 בקרב הערבים.
היתרון של הערבים הוא בכך שהם נכנסים לשוק העבודה שלוש שנים מוקדם יותר מהיהודים המשרתים בצבא, מה שנותן להם יתרון בחיסכון וצבירת הון לרכישת בית או הקמת משפחה. הממשלה מקצה תקציבים ייעודיים לאפליה מתקנת לחברה הערבית ומוסדות אקדמיים מקבלים "תמרוץ" כספי מהמל"ג על כל סטודנט ערבי שהם קולטים ומלווים עד סיום התואר. הכסף הזה מיועד לשיעורי עזר, חונכות ומרכזי קריירה.
במקצועות מסוימים ובמוסדות מסוימים קיימים מסלולי קבלה שמתחשבים ברקע חברתי-כלכלי, מה שמאפשר קבלה עם נתונים נמוכים במעט מהרף הרגיל. קיימות מלגות ייעודיות לסטודנטים ערבים, כמו "ארתקא", שהיא חלק מתוכנית המל"ג להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה בחברה הערבית במטרה לעודד ערבים לפנות למקצועות שבהם הם פחות מיוצגים, כמו הייטק והנדסה.
המצדדים בשיטה טוענים כי זו אינה העדפה אלא "צדק חלוקתי": כדי להגיע לשוויון הזדמנויות אמיתי, צריך לתת יותר למי שנקודת הזינוק שלו נמוכה יותר. המטרה היא שילוב כלכלי שיוריד את שיעורי העוני ויגדיל את התוצר הלאומי.
מנגד, המבקרים טוענים כי העדפה על בסיס מגזרי עלולה לבוא על חשבון מועמדים ראויים אחרים, למשל מהפריפריה היהודית או מהמגזר החרדי, וכי היא עלולה לפגוע בעקרון המריטוקרטיה, שיטה חברתית-פוליטית שבה קידום, תפקידים וסמכויות מוענקים על בסיס כישרון, יכולות, השכלה והישגים מוכחים.
למרות העזרה והקידום, השכר בחברה הערבית נמוך לרוב מבחברה היהודית, שיעור העבודות של ערבים במקום עבודה מוסדר נמוך מזה של היהודים, שאצלם ישנם רבים יותר המקבלים תלוש שכר לפי חוק עם הכנסות נלוות, כגון פנסיה וקרן השתלמות. על פי הלמ"ס, ההכנסה הכספית של משקי הבית הערביים נמוכה ב-42% מזו של היהודים. בשנת 2022, במצבי אבטלה היו בקרב היהודים 17% של אבטלה ממושכת, ואילו בקרב הערבים - 40.7%. שיעור התעסוקה בקרב היהודים עומד על 63.6%, ובקרב הערבים 48%.
שיעור המדווחים על תחושת הדיכאון בקרב היהודים עומד על 33%, ובקרב ערבים 38.2%. 20.5% מהיהודים דיווחו על תחושת בדידות, ואצל הערבים 26.2%. 20.5% מהיהודים חוו תחושת אפליה, לעומת 28.8% מהערבים. 74.5% מהיהודים חשים שיש להם יכולת להתמודד עם בעיות, לעומת 60% מהערבים. 3.6% מהיהודים חשו שאין להם על מי לסמוך בשעת משבר או מצוקה, לעומת 14.2% מהערבים.
בבריאות המצב הפוך: האמון במערכת הבריאות אצל היהודים עומד על 81.1%, ואצל הערבים 85.5%. גידולים סרטניים התגלו אצל 245 מכל 100,000 גברים יהודים, ואצל הערבים 210; אצל יהודיות 295 ואצל ערביות 186, בהתאמה. הסיבה לכך היא שהאוכלוסייה הערבית צורכת באופן מסורתי יותר שמן זית, קטניות וירקות - תזונה ים-תיכונית שנחשבת מגינה מפני מחלות כמו סרטן. לעומת זאת, באוכלוסייה היהודית ישנה צריכה גבוהה יותר של מזון מעובד ומערבי.
סיבה נוספת היא גיל לידה ראשונה והנקה. בקרב נשים ערביות, הגיל הממוצע של לידה ראשונה נמוך יותר ומספר הילדים גבוה יותר, גורמים הידועים כמפחיתים את הסיכון לסרטן השד. מוטציות של BRCA, גנים שאחראים על תיקון נזקים ב-DNA ומניעת גידולים, שכיחות מאוד בקרב יהודים, בעיקר, אך לא רק, ממוצא אשכנזי. מוטציות אלה מעלות משמעותית את הסיכון לסרטן השד והשחלות. קיימות תסמונות נוספות, בהן תסמונות גנטיות ותסמונות תורשתיות של סרטן המעי הגס וסוגי סרטן אחרים, הנפוצות יותר בתתי-קבוצות באוכלוסייה היהודית.
משפחות ערביות רבות נזקקות להלוואות לשם הקיום השוטף, בפרט בזמן נישואים של בני משפחה - מצב שבו חייבים להראות שפע ועושר, גם כשאלה אינם קיימים במציאות. גם נטילת אשראי צרכני בחברה הערבית נפוצה יותר. בהלוואות צרכניות, שלא לדיור, התמונה הפוכה: כ-56% מהערבים נוטלים הלוואה צרכניות לעומת 42% מהיהודים והאחרים. לעיתים ההלוואות משמשות תחליף יקר למשכנתה.
סכום ההלוואה הממוצע בחברה הערבית דומה לזה בחברה היהודית, כ-60,000 שקל. אצל היהודים הכספים משמשים לצריכה שוטפת, העלאת רמת החיים אפילו זמנית או נסיעות לחו"ל. אצל המשפחות הערביות הכסף משמש לעיתים לקניית חומרי גלם לבנייה, שיפוץ והרחבה של הבית, מעבר לצריכה השוטפת.
לחברה הערבית ישנם חסמים בגישה לכסף והון, בעיקר מפני שהעיסוקים של ראשי המשפחה לעיתים אינם בנויים על הסדרים של שכר חודשי עם מרכיבים סוציאליים או קרן השתלמות. יהודים יכולים לגשת לנטילת אשראי מקופות גמל או קרנות השתלמות, בעוד ערבים, שאינם עובדים במסגרת מסודרת ומאורגנת, מודרים מגישה לאשראי זול זה - בדומה ליהודים בשכבות השכר הנמוכות, המועסקים בתחומים לא מתגמלים.
באין גישה להלוואה סדורה מהבנק, המבקש לראות תלושי שכר, או מקופות גמל למיניהן, חלק מהערבים והאוכלוסייה היהודית החלשה הולכים לשוק החוץ-בנקאי, שהוא הרבה יותר יקר, או לשוק האפור שהוא כבר יקר ומסוכן ברמות קיצוניות.
הריבית הממוצעת על אשראי צרכני ביישובים ערביים גבוהה מזו אצל היהודים. פיגור בתשלומים מחמיר את המצב, ואז הריבית עוד יותר גבוהה. שיעור הלקוחות שפיגרו בתשלום ההלוואה בחברה הערבית עומד על כ-12%, לעומת כ-6% בחברה היהודית. התוצאה היא כי חלקם של הערבים מגיע ל-35% מכלל התיקים בתיקי ההוצאה לפועל.
על פי החוק אפשר לשלם במזומן עד 6,000 שקל או עד 10% מהעסקה. בחברה הערבית השימוש במזומן, שחלקו ממקורות לא ידועים ולא חוקיים בהכרח, אדיר: עסקאות נעשות בעשרות ומאות אלפי שקלים במזומן, ואין עוקב ואין דורש לקיום החוק. כשלווה אינו מחזיר את ההלוואה למלווה, גדל הסיכון ללווה ולמשפחתו שאינם יכולים להחזיר את החוב, פשוט מפני שאין להם.
בגלל שימוש נפוץ במזומן, קשה להרבה ערבים לבנות דירוג אשראי טוב וגבוה שיאפשר להם לקבל הלוואות בעלות סבירה. התוצאה: הם משלמים ריבית עוד יותר גבוהה ונזקקים לשוק האפור, שם יקבלו רק הקלה זמנית, ובהמשך איום על אי-השבת ההלוואה במועדה. לעתים המלווים צברו הון באמצעות פרוטקשן או עסקאות לא חוקיות ופשיעה בדרכים שונות, ואין ביכולם לדרוש את החזר החוב באמצעות הליך משפטי.
שיעור ההרוגים בתאונות דרכים בקרב היהודים עומד על 3.6 לכל 100,000 תושבים, ובקרב הערבים - 7.6. שיעור הנפגעים מעבירות רכוש - 5.8 אצל היהודים לעומת 1.7 אצל הערבים. היפגעות מהתנהגות אלימה בכביש - 53.5 מכל 100,000 יהודים לעומת 14.6 בקרב ערבים. שיעור מקרי הרצח של נשים בחברה היהודית - 0.2 לכל 100,000 תושבים, ואצל הערבים 1.5.
מקרי הרצח של גברים - 1 לכל 100,000 יהודים, ואצל ערבים 20.9 מקרי רצח. אלה הנתונים לשנת 2023. מאז מקרי הרצח רק גברו: בשנת 2022 116 מקרי רצח, בשנת 2023 244 מקרי רצח, בשנת 2024 230 מקרי רצח, בשנת 2025 252 מקרי רצח, והשנה כבר 53 מקרי רצח.
התרעות פיקוד העורף