1. סכסכן סדרתי
כל זה היה נסלח, לו סמוטריץ' היה מבין את מגבלות הכוח ולא מבצע תוכניות גרנדיוזיות המכונות בפיו "רפורמות", בניגוד להיגיון של מיטב המומחים. ההתנגדות למהלכיו היא גם מקצועית ולא רק אישית, והכוונה למהלכים לקראת הבחירות כמו הרפורמה בחלב, המיסוי על הבנקים, המיסוי על מקרקעין וכמובן החלטתו השנויה במחלוקת להכפיל את תקרת הפטור ממע"מ על קניות באתרים בחו"ל.
כל רעיון הזוי מקודמו, אבל סיפור המע"מ שובר את כל השיאים, שם התעקש לבצע חרקירי מפואר. וזה לא שהוא גילה את אמריקה. בכירי האוצר לדורותיהם לחצו לביטול הפטור הפוגע בכלכלה המקומית ובטח שלא תמכו בהעלאת תקרתו. העמדה המקצועית הייתה שהרחבת הפטור תגרום לפגיעה במסחר המקומי, תביא לפיטורים בענפים שלמים ותוריד את הפריון והשכר. וכל זה על מה? כדי לקנות עוד צעצוע פלסטיק סיני?
אבל את סמוטריץ' זה לא מעניין, והפעם הוא הלך עם הראש בקיר עד הסוף. הוא סבר שההתנגדות אליו קשורה לפן האישי. נער הגבעות לשעבר טיפס הפעם על עץ גבוה כל כך, שגם עם סולם כבאים התקשה לרדת ממנו. מופעי הבכי אצל נתניהו, שנאלץ לסתום את האף ולתפקד כגננת הממשלתית, הפכו לפתטיים.
השבוע נאלץ נתניהו להעמיד מחדש את יוזמת המע"מ להצבעה בממשלה וזה לא עזר. במופע אומללות נוסף איים סמוטריץ' שאם הצו יבוטל בכנסת, הוא יחוקק צו חדש בסכומים גבוהים מ־150 דולר. אמר והגדיל את ההימור, כשחתם מחדש על צו פטור של 130 דולר. 130? 150? 75? כמה זה לא רציני לזרוק סתם מספרים, אבל ספק אם יעבור משפטית. והוא עדיין בשלו: "אלה מחבריי לקואליציה שרוצים להצביע נגד ראש הממשלה, אתם צריכים להתעשת. אל תתעסקו עם הכיס של אזרחי ישראל, כי אתם תשלמו על זה ביוקר".
בהמשך ניסה לסכסך בין חברי הכנסת מהליכוד לנתניהו וטען כי "הם יוצאים נגד נתניהו, ששמע את כל הטיעונים והשתכנע שאני צודק. לא נוח להם להראות שהם יוצאים נגדו אז הם מכוונים את זה נגדי".
לאחר שקיבל את סטירת חייו הפרלמנטרית, נוח היה לו לצבוע את חברי הכנסת בליכוד כ"שמאל" וטען: "אל מול כל השמאל יכול להיות כאן זול" או "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל, לנצח".
ככה זה כשלא יודעים להפסיק ולחתוך הפסדים בזמן. אז האם אפשר להתפלא שבליכוד פרץ השבוע מרד חסר תקדים, כשחברי הכנסת הצביעו נגד יוזמת המע"מ? תקשיבו להסבר של גוטליב: "בין הצו לפטור ממע"מ לבין יוקר המחיה אין קשר. איזה פנים יש לי להעלות מע"מ ובמקביל לפטור ממס יבוא אישי? יוקר המחיה נמצא בעלויות של מזון ולא בייבוא מחו"ל. זה פוגע בבעלי החנויות. אני מתכוונת להצביע נגד גם אם יוטלו עליי סנקציות", הסבירה היטב, אבל בהצבעה המכרעת הבריזה.
לדבריו, "השיטה שלו לפעולה בנושא הזה וגם בחוק של אשקלון שעוד לא עלה במליאה, היא פשוטה. הוא מאיים בפירוק הממשלה, כאילו אין איראן, כאילו אין עזה. יש פה מפלגה גדולה שמייצגת חלק גדול מהציבור, אבל פעם אחר פעם מוותרים לו לשיגיונות שלו, למרות שזו לא דרך הליכוד".
את חברי הכנסת של הליכוד אתה יכול לבקר מבוקר ועד ערב, אבל התבלבלת בכל הנוגע לנגיד בנק ישראל. לפני שאתה מבקר אותו, של נעליך. כינית את החלטת הריבית שלו מהשבוע מוטעית וקראת לו לחזור בו. איך הגעתך למסקנה המקורית הזאת, ומה בכלל אתה מבין במדיניות מוניטרית?
בזכות איש המקצוע הכלכלי המוערך ביותר בישראל הזוכה לשבחים בעולם, הכלכלה הישראלית עדיין על המפה. אם אתה רוצה שהריבית תרד, תנהל את התקציב באחריות כאילו מדובר בכספומט האישי שלך. למשל עצור העברת כספים קואליציוניים במיליארדי שקלים או מאות מיליוני שקלים לענייני כלום ושום דבר. יש לקוות שהפעם לא תשוב להתבכיין אצל נתניהו ותדרוש לאכוף גם על הנגיד משמעת קואליציונית.
2. ימי המתנה
נכון לשעת כתיבת שורות אלה היו רק "סימני תקיפה", כמו שפעם היה מקובל לומר בבורסה לגבי "סימני נפט". כשהסימנים התפוגגו, הקידוחים נותרו יבשים. השאלה אם טראמפ יתקוף (ומתי) כמעט ולא רק שלא השפיעה לשלילה על הבורסה, בשוק המניות מתחילת 2026, אלא בדיוק ההפך. מדד ת"א 125 עלה בינואר ב־10%, ואת פברואר הוא צפוי לסיים בעלייה של כ־3% נוספים, בקיזוז הירידות השבוע.
העננה האיראנית שרבצה על צגי המחשב כמעט ולא התבטאה במכירת מניות של גופים מוסדיים או בקנייה מבוהלת של דולרים. להפך: הבורסה חוותה החודש מספר עסקות ענק, כמו קניית חברת אקרו נדל"ן על ידי קנדה ישראל וקניית צים על ידי קרן ההשקעות פימי. אז מה הסיבה לגל האופטימיות? ובכן, נראה שפתרון המשבר האיראני - בכוח הזרוע או בכוח המוח - ישפיע רק לטובה על השוק.
למרות זאת, יש לא מעט משקיעים שמעדיפים לשבת על הגדר עד שעניין התקיפה עם איראן יתבהר. לדעתי מדובר בטעות, ואפילו קשה. אסור להישאר דווקא בימים אלה מחוץ לבורסה, כי אף אחד לא ישגר צלצול השכמה מתי לחזור ולהשקיע.
פתרון דיפלומטי או צבאי ארוך טווח למשבר עם איראן, שאינו כרוך בהכרח בנפילת המשטר באיראן, יחזק לא רק את הכלכלה הישראלית אלא את הכלכלה העולמית הרבה מעבר להשפעת הריבית.
פתרון דיפלומטי בר־קיימה במהלך מרץ יקל בהוצאות הביטחון, ישפר יחס חוב־תוצר ויביא לפריחה מחודשת בכלכלה. פתרון ארוך טווח של הבעיה גם יביא להערכתי לירידה חדה במחירי הנפט, הזהב, הביטקוין, האינפלציה העולמית והריבית בבנקים המרכזיים.
מי שייפגע במקרה של פתרון דיפלומטי הוא ראש הממשלה נתניהו. הוא חותר בכל הכוח למהלך צבאי מוצלח כדי לקטוף את הפירות הפוליטיים באמצעות מהלך בזק של הליכה לבחירות כבר בחודש יוני הקרוב. ואם חלילה ההרפתקה האיראנית תיתפס בעיני הציבור ככישלון (צבאי או דיפלומטי), הבורסה תגיב בירידות וגם מעמדו של נתניהו ירד. במקרה זה ראש הממשלה שוב לא ירצה לקחת אחריות כי הוא, כמו שר האוצר שלו, מאוהבים בהצלחות ומגיחים רק כשהבורסה עולה.
סמוטריץ' ביקר בבורסה לניירות ערך בפעם היחידה בסוף 2024, כשהכריז על מעבר הבורסה למסחר בימי שישי במקום ימי ראשון. מאז נעלמו עקבותיו. נתניהו לימד אותנו מזמן שלקיחת אחריות זה עסק לחלשים. במקרה של כישלון באיראן הוא יגרור את מועד הבחירות עד לדקה התשעים, וככל שהדבר תלוי בו אף מעבר לכך.
3. בנקאות ברגל ימין
על אף האיומים והגזירות הנוחתים כברבורים שחורים על המערכת הבנקאית, היא מתעקשת להמשיך להרוויח. בנק מזרחי טפחות פתח אתמול את עונות הדוחות הכספיים השנתיים. הרווח גדל ב־3.2% לשיא של 5.6 מיליארד שקל (לאחר קיזוז מס סמוטריץ').
הרווח מהווה תשואה של 17% על ההון. השפעת ירידת הריבית ניכרה בדוחות הרבעון הרביעי. הכנסות הריבית ירדו מ־3.1 מיליארד שקל ל־2.7 מיליארד שקל, והרווח ירד ל־1.4 מיליארד שקל. בזכות הרווח יחלק הבנק דיווידנד במזומן של 702 מיליון שקל.
הבנק הוא הראשון לפרסם את הדוחות השנתיים ועשה זאת בעיתוי חריג: יום לפני תקיפה אפשרית באיראן ויום לקראת סוף השבוע. היום ייערך יום המסחר האחרון לפברואר, ולמשקיעים תהיה הזדמנות להגיב על תוצאותיו.
הרווח בחמשת הבנקים הגדולים צפוי להגיע ב־2025 לשיא חדש של 35 מיליארד שקל, בעיקר בזכות הצמיחה במשק והגידול באשראי העסקי והפרטי. האשראי לציבור במזרחי טפחות לדוגמה חצה ב־2025 לראשונה את ה־400 מיליארד שקל.
עם כל הכבוד לגופים החוץ־בנקאיים, הבנקים ממשיכים להיות גוף המימון העיקרי המזרים כסף לעסקים ולעסקאות, וכאלה לא חסרים. מניות הבנקים קיבלו השבוע רוח גבית בזכות החלטת הנגיד השבוע שלא להוריד את הריבית, וזה ניכר בעליות שערים דווקא במניותיהם.
דוחות הבנקים הושפעו ב־2025 מצמצום במרווחים הפיננסיים כתוצאה מירידה בריבית ברבעון האחרון, השפעה לרעה של הירידה באינפלציה על בנקים עם עודף נכסים צמודי מדד והפעילות התוססת בבורסה שהגדילה את ההכנסות מעמלות.
אין ספק שתוצאות הדוחות השנה יספקו לפוליטיקאים הזדמנות להסביר מדוע יש להטיל על הבנקים מס נוסף של 1.5 מיליארד שקל לשנה "כי הם מרוויחים מספיק". איתן מדמון מנכ"ל איגוד הבנקים יכול לספק הסברים הגיוניים מכאן ועד להודעה חדשה, אבל אין עם מי לדבר.
בקואליציה וגם באופוזיציה יושבים פוליטיקאים אטומים כשמדובר בבנקים, ולך תבנה מדינה. אחזור ואדגיש את המובן מאליו: המס לא בא באמת על חשבון הבנקים, אלא בסופו של דבר יוצא מחשבונות החיסכון ארוך הטווח שלנו, המושקעים במניות הבנקים. הכסף שנגבה לא חוזר באמת ללקוחות ומופנה לצמיחה. הוא הולך לכיסוי הגירעון או לישיבות הסדר.
ועדיין הבנקאים לא מורידים רגל מהגז ובאורח פלא התיאבון העסקי שלהם לא רק שלא נפגע אלא מתעורר כל פעם מחדש. מיזם השבוע שייך לבנק לאומי שבניהול חנן פרידמן, שבישר השבוע על החזר הוצאות של עד 3,000 שקלים ללקוחות שהפסידו בבורסה. מדובר בהחזר כסף בגין הפסדים שספגו או לחלופין החזר עמלות, הנמוך מבין השניים. הקמפיין של הבנק בכיכובו של הזמר עומר אדם יכול למצוא מקום של כבוד במצעד הפזמונים.
התרעות פיקוד העורף