בשבוע האחרון התמונה השתנתה, ובימים האחרונים נרשמה היחלשות עקבית של השקל, והיום כאמור כבר חצה הדולר במסחר הרציף את רף 3.14 שקלים. הפער בין השער היציג של אמצע פברואר לבין הרמות הנוכחיות משקף תנודתיות חדה בפרק זמן קצר יחסית, וממחיש עד כמה שוק המט"ח המקומי רגיש להתפתחויות ביטחוניות ופיננסיות.
ברקע נמשכת אי הוודאות האזורית וההתחממות הביטחונית, לצד תנודתיות בשווקים הגלובליים. בתקופות כאלה נוטים משקיעים מקומיים וזרים להגדיל חשיפה לדולר, הנתפס כנכס בטוח יותר, מה שמפעיל לחץ נוסף על השקל.
גם בבורסה בתל אביב נרשמה היום תנודתיות. לאחר הירידה החדה שנרשמה אתמול, יום המסחר נפתח בעליות, עבר לירידות בשעות הצהריים המוקדמות, ובהמשך שב לעליות. התנודות משקפות את חוסר הבהירות לגבי הכיוון בטווח הקצר, הן בשוק המניות והן בשוק המט"ח.
ורטמן מציין: "הנתון המעניין הוא הפער בין הכלכלה הריאלית להתנהגות השווקים. מצד אחד, ניתן לזהות סימני היערכות ציבורית לעימות אפשרי מול איראן כמו צריכה מוגברת של מוצרים מסוימים, היערכות לוגיסטית של משקי בית ורגישות ביטחונית גבוהה בשיח הציבורי".
"מצד שני", הוא מסביר: "השוק הפיננסי פועל כמעט בכיוון הפוך: מניות מתחזקות, השקל יציב ואף מתחזק, והמשקיעים הזרים אינם ממהרים לצמצם חשיפה. כלומר, הציבור נערך לאירוע קיצון, אך ההון מתמחר הסתברות נמוכה לפגיעה כלכלית ממושכת".
"נוצר כאן פרדוקס כלכלי מעניין: השוק המקומי מאותת עמידות מערכתית. המשקיעים מתייחסים לסיכון הביטחוני כאירוע נקודתי ולא כשינוי מבני, ומעריכים שהפעילות העסקית תמשיך כמעט כסדרה גם בתרחיש הסלמה. במילים אחרות, למרות רמת המתיחות, שוק ההון אינו משדר פחד או היסטריה אלא אמון ביכולת של הכלכלה הישראלית לספוג זעזועים, מה שמסביר את השילוב החריג של היערכות אזרחית לעימות לצד שיאים במדדים ושקל חזק", ורטמן מסכם.