לדבריו, פורים אינו נחשב חג רשמי לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, ולכן אינו מזכה אוטומטית בדמי חג. עם זאת, מדובר ב"יום בחירה", המאפשר לעובדים להיעדר על חשבון ימי החופשה הצבורים, בתנאי שניתנה הודעה מוקדמת של 30 יום. "המעסיק אינו יכול לסרב לבקשה שהוגשה בהתאם לכללים", מדגיש פטל.
פטל מציין כי במקומות עבודה רבים חלים הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה או נוהג מיטיב שלפיהם העובדים זכאים ליום חופשה על חשבון המעסיק או לקיצור יום עבודה בפורים. אם המעסיק מחליט לסגור את מקום העבודה, הוא רשאי לנכות יום ממכסת החופשה הצבורה, בכפוף להוראות חוק חופשה שנתית.
גם בתקופת מלחמה אין פגיעה בזכויות הבסיסיות של עובדים בחג פורים, ובכלל זה הזכות לתשלום עבור יום חג או לחופשה רק בהתאם להסכמים הקיבוציים והנהוג במקום העבודה. יחד עם זאת, במצבי חירום מיוחדים ייתכנו הוראות שעה או הנחיות פיקוד העורף המשפיעות על היקף העבודה בחג פורים, אך אין בכך כדי לגרוע מחובת המעסיק לשמור על זכויות העובדים לפי החוק.
באשר לפסח, התמונה שונה. מדובר בחג רשמי, ועובדים יהודים זכאים לדמי חג עבור היום הראשון והשביעי של החג, בכפוף לוותק של שלושה חודשי עבודה ולאי היעדרות לא מוצדקת בסמוך לחג. דמי החג משולמים בגובה השכר הרגיל לעובד שאינו עובד באותו יום.
גם בערבי חג חלים כללים ייחודיים. במקום עבודה שבו נהוג שבוע עבודה בן חמישה ימים, יום העבודה בערב חג עומד בדרך כלל על שבע שעות. ימי חול המועד נחשבים ימי עבודה רגילים, אלא אם נקבע אחרת בחוזה או בהסדר קיבוצי. עובד רשאי לבקש חופשה במהלך חול המועד, והמעסיק מחויב לשקול את הבקשה בתום לב ובהתאם לצורכי העבודה.
סוגיה נוספת שעולה מדי שנה היא השי לפסח. "מתנה לעובד נחשבת טובת הנאה החייבת במס", אומר פטל. המשמעות היא שיש לזקוף את שווי ההטבה, כולל מע"מ, בתלוש השכר ולנכות מס ודמי ביטוח לאומי בהתאם למדרגת המס של העובד. מנגד, מבחינת המעסיק מדובר בהוצאה מוכרת לצורכי מס.
פטל מסכם כי זכויות העובדים בחגים מעוגנות בחקיקה ובהסדרים ספציפיים במקום העבודה. "מומלץ לכל עובד ומעסיק לבדוק את חוזה העבודה, ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה החלים – כדי להבטיח חג שמח וגם שמירה על זכויות העובדים".
התרעות פיקוד העורף