מנחם מציין כי במקביל נרשמה מתקפה איראנית על מתקני הנפט של סעודיה, מה שאילץ את הממלכה להשעות זמנית פעילות בבית זיקוק מרכזי של ארמקו לצורך הערכת נזקים. לדבריו, גם בעבר נרשמו תקיפות דומות שהשפיעו על השוק, והפעם מדובר בצירוף של פגיעה פוטנציאלית הן בנתיבי השיט והן בתשתיות הייצור עצמן. לדבריו, מדינות שתלויות במעבר דרך המצרים, בהן יפן שמרבית תעבורת האנרגיה שלה עוברת באזור, כבר חוות ירידות בשוקי המניות, אך ההשפעה רחבה יותר והופכת לבעיה עולמית. התארכות נתיבי השיט מייקרת ביטוח והובלה, והעלויות הללו מצטרפות לעליית מחיר החבית עצמה.
עם זאת, מנחם מדגיש כי הביקוש העולמי לנפט לא היה גבוה במיוחד ערב ההסלמה, נתון שעשוי לרכך את עוצמת העליות. בנוסף, מדינות קרטל OPEC בהובלת סעודיה יכולות להגדיל תפוקה, לאחר שבחודשים האחרונים אף צמצמו אותה כדי לתמוך במחירים שהיו נמוכים מ-60 דולר לחבית WTI.
לדבריו, תרחיש של התרחבות המערכה ולוחמה ממושכת סביב המצרים עשוי לדחוף את המחירים מעלה ואף להביא אותם לסדרי גודל של 100 דולר לחבית, אך אם העימות יסתיים במהירות, השוק עשוי לחזור לרמות שאפיינו אותו לפני תחילת המתיחות. להערכתו, לאחר סיום הלחימה עשוי להירשם טווח המתנה של 60 עד 70 דולר לחבית, ובהמשך, כל עוד הצמיחה העולמית מהוססת, אף חזרה לאזור 60 דולר. מנחם מוסיף כי בתרחיש של רתיעה מסיכון בשווקים, ביקושים לדולר כמטבע חוף מבטחים עשויים להתחזק, תהליך שעשוי למתן חלק מהעלייה הדולרית של מחירי הנפט.
מבחינת המשק העולמי, המשמעות רחבה בהרבה ממחיר החבית עצמו. נפט הוא תשומה מרכזית בתחבורה, בייצור ובשרשראות אספקה, ולכן עלייה ממושכת במחירו מחלחלת לעלויות הובלה, לייצור תעשייתי ולמחירי מוצרים ושירותים. אם ההתייקרות מתמשכת, היא עלולה להגביר לחצים אינפלציוניים ולשחוק את כוח הקנייה של משקי הבית.
אבל ההשפעה הישירה מורגשת כמובן דרך מחיר הדלק בתחנות, אם כי גם כאן הקשר אינו אוטומטי. שחר גולומב, מומחה למימון וחשבונאות ומרצה באפקה, מסביר למעריב כי "הדרך מהחבית למשאבה ארוכה ומורכבת" - מחיר בנזין 95 נקבע לפי מחיר הבנזין באגן הים התיכון, ממוצע של חמישה ימי מסחר, כשהוא מומר לשקלים לפי השער היציג.
"על רכיב הבנזין "הבינלאומי" מעומסות עלויות נוספות כגון: מס הבלו, מרווח שיווק ומע"מ). מס הבלו הינו מס קבוע לליטר בנזין ורק ברכיב זה ישנו "משחק" מסוים. משרד האוצר משנה לעיתים את גובה המס כדי להקטין את זעם הציבור מעליית מחירי הדלק. "כאשר מחיר הנפט מזנק בעולם ההשקעה העיקרית הינה על הרכיב הבינלאומי של הדלק (נקוב בדולר). עלייה במחיר הנפט לא מכפילה את עצמה במשאבת הדלק כאן בישראל".
גולומב מדגים כי מתוך מחיר של כ-7.02 שקלים לליטר, רכיב הבנזין הבינלאומי עומד על כ-1.71 שקלים בלבד, כ-25% מהמחיר. מס הבלו לבדו מהווה כ-3.6 שקלים, כ-51%, ומרווח השיווק כ-0.64 שקלים. לכן, עלייה של 10% במחיר הנפט מתורגמת לתוספת של כ-17 אגורות על רכיב הבנזין, וכ-20 אגורות לאחר מע"מ, סדר גודל של כ-3% במחיר הסופי לצרכן.
"מנגד יש את “הכוח הנגדי” של הדולר. מכיוון שהרכיב הבינלאומי נקוב בדולרים, התחזקות השקל יכולה לקזז חלק מההתייקרות. למשל, אם מחיר הנפט בעולם עולה בכ-10% ולעומת זאת הדולר נחלש מול השקל בכ-5% אז ההתייקרות בשקלים היא בערך 4.5% נטו. במקרה כזה תוספת המחיר לצרכן היא רק סביב 9 אג׳ לליטר".
"מעבר להשפעה הישירה על הדלק, ההתייקרות בנפט עלולה לחלחל לענפי התעשייה והתחבורה ולהגביר לחצים אינפלציוניים, אם היצרנים יגלגלו את העלויות לצרכן" מסכם גולומב. כעת השאלה המרכזית היא משך ועוצמת ההסלמה, שיכריעו אם מדובר בזינוק חד וקצר שייעלם עד לסוף החודש ולכן לא יורגש במחיר הדלק או בתחילתו של גל עליות ממושך יותר בשוק האנרגיה.
התרעות פיקוד העורף