מדורי הכלכלה בשבוע האחרון מפוצצים בכותרות שבכנות קצת עושות סחרחורת. "הנפט זינק ב20%", "בורסת תל אביב ביום המסחר הטוב ביותר מזה 6 שנים", "הזהב עולה", "הבורסות באסיה מתרסקות", "הזהב יורד" הם רק חלק קטן מהכותרות שבטח ראיתם השבוע, והשאלה שעלתה ללא מעט ישראלים היא מה לעשות עם ההשקעות שלהם, כשהתשובה – המפתיעה אולי במבט ראשון אך אינטואיטיבית למדי במבט שני ושלישי – היא בייסיקלי כלום.
הרי כולנו ידענו שמתישהו המלחמה הזו תגיע. ובהנחה שאתם לא סוחרים אלא משקיעים, ושאופק ההשקעה שלכם קצת יותר ארוך מהכמה חודשים הקרובים, כנראה שהוא כבר כלל בתוכו את המלחמה ואת השפעותיה – אז האם באמת יש הבדל אם היא פרצה עכשיו או בעוד שבועיים? הפיחות בשקל והירידות בשוק המניות שראינו בשבוע שלפני התקיפה היו כנראה קורות בין כך ובין כך, הקפיצה של הבורסה ביום המסחר הראשון לאחר התקיפה הייתה קורית גם היא, וגם ההשפעות העתידיות – שאותם אנחנו כמובן עדיין לא יודעים – היו קורות בין שהתקיפה הייתה בסוף פברואר או באמצע מרץ, אז למה שזה ישנה לתשואה של התיק שלכם בעוד חמש, עשר או חמש עשרה שנה?
שווקים, מלחמות ותשואות: מה מלמדים 125 שנות נתונים
אבל אם עד עכשיו דיברנו רק באינטואיציה, מחקר חדש ומפורט (310 עמודים!) שפורסם השבוע בטיימינג מופלא גם מספק לנו נתונים אמפיריים שמוכיחים את זה. המחקר, שנקרא "דוח תשואות ההשקעה העולמי של UBS לשנת 2026" סוקר את 125 השנים האחרונות – מ-1900 ועד ימינו – ומתעד נתונים היסטוריים על התשואות שהניבו הנכסים הפיננסיים העיקריים: מניות, אג"ח שטרות, מטבעות וזהב ביותר מ-35 שווקים בעולם.
הממצא אולי הפשוט, הידוע והנחקר ביותר בשורה של מחקרים בעבר, הוא שבטווח הארוך מניות מנצחות כמעט כל דבר אחר. השקעה של דולר אחד במניות בשנת 1900 הייתה שווה בסוף 2025 כ־124,854 דולר במונחים נומינליים, כשלשם השוואה, השקעה באג"ח ממשלתיות הייתה גדלה ל־284 דולר בלבד.
אבל, הממצא המעניין ביותר בהקשר של מלחמת "שאגת הארי" איתה פתחנו, הוא שאמנם גיאופוליטיקה (מלחמות, מתיחויות אזוריות ואירועים ביטחוניים) תמיד גורמים לשווקים להגיב במהירות ולעיתים גם בעוצמה, אבל כאשר מסתכלים על הנתונים לאורך יותר ממאה שנה מתקבלת תמונה מעט אחרת. החוקרים מצאו שאין מתאם מובהק בין עלייה בסיכון גיאופוליטי לבין תשואות המניות חודש קדימה ואפילו שנה קדימה, מה שמרמז שבמרבית המקרים המשקיעים נוטים בסופו של דבר "להסתכל דרך הרעש".
גם כאשר מסתכלים על תקופות של ירידות חדות בשווקים, מתברר שרוב השוקים הדוביים הגדולים בהיסטוריה נגרמו דווקא מגורמים כלכליים, ולא מאירועים גיאופוליטיים. שלושה מתוך ארבעת השוקים הדוביים הגדולים ביותר בתקופות שלום נבעו ממשברים כלכליים, כמו מיתונים חריפים או זעזועים פיננסיים.
עם זאת, הם מסייגים כי ההיסטוריה כן מכירה חריגים. אירועים גיאופוליטיים בקנה מידה גדול במיוחד, כמו שתי מלחמות העולם או משבר הנפט של שנות השבעים, שהובילו לזעזועים עמוקים בשווקים הגלובליים. למרבה המזל, הם אומרים, מדובר באירועים נדירים יחסית, (אם כי אני מודה שבשנים האחרונות קורים הרבה יותר מדי אירועים נדירים יחסית...), שלא אמורים להשפיע על אסטרטגיית ההשקעה או התכנית שלכם לפנסיה.
ולכן, אם לחזור לשאלה איתה פתחנו, התשובה היא שניתן ללמוד מהעבר שמה שקורה עכשיו ככל הנראה לא ישפיע על תיק המניות שלכם בטווח הארוך – אלא אם לא תפרוץ מחר מלחמת עולם שלישית כמובן.
התרעות פיקוד העורף